טיפואיד היא מחלה חיידקית הפוגעת במעיים. מדובר במחלה שאינה שכיחה בישראל ומשום כך לא נכלל החיסון נגדה בשגרת החיסונים הלאומית. בהתאם לזאת, החיסון נגד טיפואיד מומלץ בעיקר לאלו המתכוונים לטוס לאזורים שבהם המחלה שכיחה יחסית, כמו נפאל או הודו.
כמו כן החיסון נגד טיפואיד מומלץ לישראלים המתכוונים לטוס לאפריקה, לדרום או מרכז אמריקה או למדינות מזרח אירופאיות. יש לציין כי החיסון מיועד לבני שנתיים ומעלה בלבד וכי אינו מספק הגנה מלאה מפני הידבקות (יעילות החיסון עומדת על כ-70%). אי לכך, גם אם המטופל חוסן לפני הנסיעה, עדיין מומלץ כי ישמור על כללי היגיינה סביבתיים, תזונתיים ואישיים כשהוא מבקר במדינות שבהן ישנו סיכוי להידבקות במחלה.
מה הם הגורמים לטיפואיד?
המחלה נגרמת על ידי חיידק בשם Salmonella thphi, הנקרא גם Salmonella enterica serotype Typhi. החיידק מופרש בצואה של אדם החולה במחלה וכך יכול לעבור לאדם בריא. ההדבקה לרוב קשורה לצריכה של מזון שזוהם בצואה של אדם חולה או שתייה של מים מזוהמים.
אי לכך, על חולים הסובלים מטיפואיד, להקפיד הקפדה יתרה על שטיפת ידיים היטב במים ובסבון ביציאה מהשירותים ולפני הכנת אוכל. במהלך 50 השנים האחרונות חלב ירידה דרסטית בתפוצת החיידק במדינות רבות בעולם המערבי, בין היתר בשל תפוצת החיסון המודרני, כלורינציה של מי השתייה ופעולות חינוכיות הקשורות לשמירה על היגיינה.
נכון להיום רוב החולים בטיפואיד שחיים בישראל, נדבקו במחלה במהלך שהותם במדינות שבהן המחלה עדיין נפוצה ובמקרים נדירים בלבד ההדבקה התרחשה בארץ.
מה הם התסמינים של טיפואיד?
זמן הדגירה של החיידק שגורם לטיפואיד נע בין שלושה ימים לשלושה שבועות והמהלך הקלאסי של טיפואיד (בהיעדר טיפול), כולל ארבעה שלבים עוקבים הנמשכים כשבוע כל אחד להלן:
- שלב א' – בשבוע הראשון טמפרטורת הגוף עולה באיטיות ובהדרגתיות. בשלב זה החולה יסבול לרוב מברדיקרדיה, בחילות, כאבי ראש ושיעול. רבע מהחולים יסבלו מדימומים מהאף וכן יתכנו כאבי בטן. בשלב הזה ניתן יהיה לזהות את החיידק שגורם למחלה בבדיקות דם.
- שלב ב' – בשבוע השני החולה יסבול מעייפות ניכרת שיכולה להקשות אפילו על היציאה מהמיטה ובנוסף החום יהיה גבוה וינוע סביב 40 מעלות צלזיוס. כשלישי מהחולים סובלים בשלב זה מתפרחת של נקודות ורודות על בית החזה והגב ובנוסף חולים רבים סובלים מפגיעה קוגניטיבית הנקראת דליריום, הבאה לידי ביטוי בבלבול חמור. כמו כן בשלב זה החולה יסבול מנפיחות משמעותית ומכאיבה של הרביע הימיני התחתון של הבטן וכן חולים רבים סובלים בשלב זה משלשולים. השלשולים האופייניים למחלה מופיעים בתדירות של 8-6 יציאות ביום, צבעם מזכיר מרק אפונה ובנוסף הם בעלי ריח אופייני. מצד שני ישנם חולים הסובלים בשלב זה דווקא מעצירות.
- שלב ג' – בשלב השלישי עשויים להתרחש מספר סיבוכים. בין היתר מדובר בדימום ממערכת העיכול, פרפורציה (התנקבות) של המעי, אנצפליטיס (דלקת מוח), דלקת של פנים הלב (אנדוקרדיטיס), דלקת ריאות, ברונכיטיס ועוד. אחד המאפיינים הברורים של שני השלבים הראשונים הוא תנודות בחום הגוף (החום נוטה לעלות בעיקר בשעות אחר הצהריים). בשלב השלישי לעומת זאת, החום עדיין גבוה מאוד אך הרבה פחות תנודתי בהשוואה לשני השלבים הראשונים.
- שלב ד' – לרוב בשלב הרביעי חום הגוף יורד וחוזר להיות תקין. יחד עם זאת, שכיחות התמותה בקרב החולים שלא מקבלים טיפול, עומד על כ-15%.
כיצד מאבחנים טיפואיד?
ניתן לזהות נוכחות של אנטיגנים נגד החיידק שגורם למחלה בבדיקות מעבדה המבוצעות על דגימות דם, צואה ומח עצם וכן ניתן לזהות את החיידק עצמו בתרביות של צואה, מח עצם או דם. כמו כן חשוב להתייחס לתסמינים שמציג החולה ולשלול מחלות אחרות שהיו יכולים לגרום להסתמנות הקלינית כמו מלריה או דיזנטריה.
כיצד מטפלים בטיפואיד?
הואיל ומדובר במחלה חיידקית, הטיפול מבוסס על תרופות אנטיביוטיות וספציפית על תרופות מקבוצת הדור השלישי של צפלוספורין. במקרים שבהם יש עמידות לתרופות אלו, טיפול הבחירה יכלול שימוש בתרופות ממשפחת הפלואורוקווינולונים, כמו ציפרופלוקסצין. כל עוד המחלה מטופלת בעזרת האנטיביוטיקה המתאימה, היא לא תגרום לנזקים חמורים ולא תהיה קטלנית, למעט מקרים נדירים בלבד (שיעור התמותה בחולים מטופלים עומד על פחות מאחוז אחד). התמותה שכיחה בעיקר בקרב ילדים מתחת לגיל ארבע.
במקרים מסוימים יתכן שהחולה יזדקק לטיפול כירורגי, שכן כפי שציינו, אחד מסיבוכי המחלה בא לידי ביטוי בהתנקבות של המעי. סיבוך זה מתרחש בכשני אחוז מהחולים ובדרך כלל ההתנקבות תתרחש באילאום. הסיכוי שהתנקבות על רקע טיפואיד תיסגר באופן עצמוני הוא נמוך מאוד ולכן לרוב יוחלט לבצע ניתוח לסגירת הנקב.