סלמונלוזיס היא מחלה חיידקית הגורמת לדלקת מעיים, הנגרמת על ידי חיידק הנקרא סלמונלה. באופן עקרוני בני כל הגילאים עלולים לחלות בסלמונלוזיס. יחד עם זאת, מחלה קשה מתפתחת בעיקר בקשישים ובילדים מתחת לגיל חמש. כמו כן מחלה קשה אופיינית לחולים הסובלים ממערכת חיסונית מדוכאת או חלשה.
מה הם הגורמים לסלמונלוזיס?
רוב החולים בסלמונלוזיס נחשפו לחיידקים שמחוללים את המחלה בעקבות חשיפה למזון מזוהם. למעשה התפרצות המחלה בבני אדם כמעט שלא נגרמת כתוצאה מהעברת החיידקים מאדם חולה לאדם בריא. החיידק יכול להימצא במגוון רחב של בעלי חיים כמו זוחלים, עופות ובקר וכן להימצא בסוגים שונים של מזונות מהחי כמו חלב, ביצים ועוף.
ישנם למעלה מ-2300 סרוטיפים (זנים) של חיידק הסלמונלה, אך פחות מעשרה אחוז מהם יכולים לגרום לסלמונלוזיס. בשנים האחרונות הזנים השכיחים ביותר בישראל הם S. Infantis ו-S.Enteritidis.
מנגנון הדבקה נוסף כולל חשיפה לצואה המזוהמת בחיידקי הסלמונלה. אי לכך, למשל החלפה של חיתול לתינוק המפריש את החיידקים בצואה, עשויה לגרום להדבקה של המבוגר המטפל בתינוק.
מה הם התסמינים של סלמונלוזיס?
התסמינים הקליניים המעידים על כך שהחיידקים שמחוללים את המחלה הצליחו לחדור לתאי המעי כוללים שלשולים, חום גבוה, כאבי בטן המלווים בהתכווצויות, בחילות, הקאות וכאבי ראש. בדרך כלל התסמינים יופיעו בין שש ל-72 שעות לאחר ההידבקות ולרוב הם חולפים מאליהם תוך שבוע לכל היותר.
בקבוצות סיכון מסוימות כמו תינוקות, נשים הרות, חולים בעלי מערכת חיסונית חלשה או מדוכאת וקשישים, יתכן שיופיעו סיבוכים שונים, לרבות סיבוכים מסכני חיים. חלק מהסיבוכים, באים לידי ביטוי מחוץ למערכת העיכול. במקרים החמורים ביותר המחלה יכולה לגרום לאלח דם ולהוביל למות החולה.
כיצד מאבחנים סלמונלוזיס?
אבחון המחלה כולל בירור של התסמינים מהם סובל החולה ובדיקות סרולוגיות המבוצעות על תרבית של דגימת צואה. יש לציין כי שכיח מאוד למצוא חיידקי סלמונלה בדימות צואה של חולים שהחלימו ושכבר לא סובלים כלל מתסמינים קליניים. למעשה בדרך כלל החולה ימשיך להפריש את החיידקים בצואה בממוצע כחמישה שבועות לאחר ההחלמה. כשמדובר בילד מתחת לגיל חמש, יתכן שההפרשה תימשך עד שבעה שבועות ובמקרים מסוימים ההפרשה תימשך אף יותר משנה.
כיצד מטפלים בסלמונלוזיס?
בדרך כלל הטיפול באדם הסובל משלשולים כתוצאה מסלמונלוזיס, כולל בעיקר השלמה של מלחים ונוזלים. זאת כיוון שכפי שציינו, לרוב המחלה עוברת גם ללא כל טיפול. כמו כן במחקרים שעסקו בטיפול בסלמונלוזיס, נמצא כי בחולים עם מערכת חיסון תקינה, אין תועלת במתן אנטיביוטיקה.
בחולים אלה, האנטיביוטיקה לא עזרה להורדת החום, לא הפחיתה את השלשולים ולא קיצרה את משך הזמן עד להחלמה. לאור זאת, אם החולה מעל גיל שנה, בעל מערכת חיסון תקינה ולא סובל מתסמינים קשים, רוב הסיכויים שלא יקבל תרופה אנטיביוטית.
יש לטפל באמצעות אנטיביוטיקה רק במקרים שבהם החולה סובל מחום גבוה מאוד, שלשול קשה מאוד (יותר מ-10-9 יציאות ביום) או זקוק לאשפוז בבית חולים. כמו כן יש להעניק טיפול אנטיביוטי אם החולה סובל ממערכת חיסונית חלשה או מדוכאת (חולי איידס, מושתלי איברים ועוד). הטיפול האנטיביוטי מבוסס על מוקסיפן הניטלת באופן פומי או על עירוי או זריקה של רוצפין.
הנחיות למניעת הידבקות בסלמונלוזיס
- יש לבשל ביצים, בשר בקר ועוף באופן מלא.
- אין לשתות או לאכול מזון שמכיל חלב שאינו מפוסטר או ביצים לא מבושלות.
- ביצים יש לאחסן במקרר ולצרוך סמוך ככול האפשר להכנה.
- יש לשטוף במים ובסבון כלים, משטחי עבודה וידיים שבאו במגע עם בשר נא.
- אין לעבוד עם בשר נא ובמקביל לטפל בתינוקות.
- יש להפריד בין כלי מטבח המשמשים לעיבוד של בשר לבין כלי מטבח המשמשים לעיבוד של חומרי גלם אחרים.