קדחת מערב הנילוס

קדחת מערב הנילוס היא מחלה ויראלית המועברות על ידי יתושים. לאורך העשורים האחרונים נרשמו מספר מקרי התפרצות בישראל של קדחת מערב הנילוס, כשהמקרים המפורסמים ביותר התרחשו בקרב חיילים ששירתו בנגב בשנות החמישים ובשנות השמונים של המאה הקודמת.

בשנת 2000 תועדה ההתפרצות הגדולה האחרונה בישראל, שפגעה ביותר מ-400 בני אדם והובילה למותם של כ-30 מהם. מדי שנה במהלך העשור האחרון מדווח על עשרות מקרי הדבקה ועל מקרים בודדים בלבד של תמותה.

בעקבות התפרצות המחלה בשנת 2000, הוחלט להקים מערך ניטור יתושים בחסות המשרד להגנת הסביבה, האחראי בין היתר על דיגום של בתי גידול פוטנציאליים ועל לכידת יתושים בוגרים, במטרה לזהות את נוכחות הנגיף שמחולל את המחלה.

מה הם הגורמים לקדחת מערב הנילוס?

קדחת מערב הנילוס נגרמת על ידי וירוס קדחת מערב הנילוס ומועברת הן לבעלי חיים והן לבני אדם באמצעות יתושים הנושאים בדמם את הנגיף. היתוש ניזון מעופות הנגועים במחלה וכך יכול להעביר את הנגיף לפרטים בריאים ולהדביקם. במדינת ישראל המחלה מועברת על ידי שני זני יתושים: Culex perexiguus ו-Culex pipiens. שיא הפעילות של הנגיף נרשם בישראל מדי שנה בין אמצע חודש אוגוסט לאמצע חודש אוקטובר.

הנגיף שמעביר את המחלה נקרא ארבו-וירוס, המשתייך למשפחת הפלאוויווירידה. משפחה זו כוללת בנוסף את קדחת המוח היפנית, קדחת דנגי וקדחת צהובה. סה"כ יכול הנגיף לפגוע ביותר מ-150 מינים שונים של ציפורים וכן במגוון רחב של יונקים לרבות סנאים, עטלפים, סוסים וכלבים.

אמנם מנגנון ההפצה הקלאסי של הווירוס כולל מעבר בין יתושיםפ לציפורים ומינים שונים של יונקים אך ישנן ראיות לכך שקרציות יכולות בהחלט לשמש כמנגנון משני להישרדותו של הנגיף בתקופות שבהן פעילות היתושים נמוכה יחסית. המחלה נפוצה בעיקר באירופה, במזרח התיכון, אוקראינה, דרום אמריקה, מזרח ומרכז אסיה ואפריקה.

במחקרים רבים שבוצעו לאורך השנים, נמצא כי ישנו קשר בין התחממות מזג האוויר והופעה של גלי חום לבין עלייה בשיעור התחלואה בקדחת מערב הנילוס. כך לדוגמה בישראל אכן נרשמו עונות קיץ חמות במיוחד בשנים 2000-1998.

מה הם התסמינים של קדחת מערב הנילוס?

ברוב המקרים המחלה לא גורמת לתסמינים חמורים במיוחד. מרגע העקיצה ועד להתפתחות התסמינים חולפים בין חמישה ל-21 ימים וסך הכול התסמינים מופיעים במשך שלושה עד שישה ימים. התסמינים השכיחים של המחלה הם כאבי מפרקים וכאבי שרירים, חולשה, כאבי ראש, חום, בחילות ושלשולים, פריחה עורית ודלקת בלחמית העין.

סיבוכים נדירים של דלקת מערב הנילוס כוללים דלקת קרום המוח ודלקת מוח אקוטית. במקרים נדירים בלבד המחלה תגרום למותו של החולה. תמותה כתוצאה מקדחת מערב הנילוס אופיינית לחולים הסובלים ממערכת חיסונית חלשה במיוחד. בקרב חולים אלה שיעורי התמותה נעים בין שלושה ל-15 אחוז. המחלה משפיעה בצורה קשה בעיקר על חולים מבוגרים, כאשר בדרך כלל מדובר בחולים מעל גיל 50 וכן כפי שציינו, חולים הסובלים ממערכת חיסון מדוכאת.

כיצד מאבחנים את קדחת מערב הנילוס?

האבחון של קדחת מערב הנילוס מתבסס על התסמינים הקליניים האופייניים ועל דגימה של נוזל מוחי-שדרתי, אותה יש לקחת בבדיקת ניקור מותני ולשלוח לניתוח במעבדה.

כיצד מטפלים בקדחת מערב הנילוס?

נכון להיום אין תרופה לטיפול בקדחת מערב הנילוס ולכן עיקר המאמצים מופנה לטובת מניעת ההתפרצות. כמו כן יש לציין כי אין כיום בנמצא חיסון שיכול למנוע את ההתפתחות של המחלה לאחר העקיצה. להלן מספר הנחיות מטעם המשרד להגנת הסביבה בנוגע למניעת התפתחות יתושים:

• מערכת הביוב – לתקן פגמים ונזקים, לאטום ולמנוע דליפות.
• מקלטים וגגות – לנקז ולייבש.
• תחתיות עציצים, אגרטלים, חביות, צמיגים ודליים – לרוקן ולייבש.
• מניעת היקוות של מים כתוצאה מעודף השקיה והשקיות סרק.

למידע בנושא נגיף הקורונה שזורע בהלה בכל העולם