סטרפטוקוק מקבוצה B או GBS (ראשי התיבות של Group B Streptococcus), עלול לגרום להתפתחות של זיהום חמור ביילוד בזמן המעבר בתעלת הלידה.
למרות הגברת המודעות לנושא בישראל ולמרות השימוש בטיפולים אנטיביוטיים מניעתיים, לא זו בלבד ששיעור המחלה בקרב יילודים בישראל לא יורד אלא שמדובר בתופעה שנמצאת במגמת עלייה.
מה הם הגורמים לזיהום עם סטרפטוקוק (קבוצה B) סב-לידתי?
החיידק שגורם לזיהום נקרא סטרפטוקוק מקבוצה B. מדובר בחיידק גראם חיובי המסוגל לחיות הן בסביבה עם והן בסביבה בלי חמצן. הוא בודד לראשונה ב-1887 על ידי המיקרוביולוג והווטרינר הצרפתי Edmond Nocard, שזיהה את הקשר בין נוכחות החיידק לבין מחלה שפגעה בעטינים של פרות חולבות. החיידק משתייך למחלקת ה-Bacilli (מתגים) ולסדרת ה-Lactobacillales. קוטרו נע בין 1-0.5 מיקרון והוא יכול להימצא באופן קבוע או חולף במערכת העיכול התחתונה של בני אדם. ממערכת העיכול התחתונה הוא מסוגל להתפשט לדרכי השתן ולנרתיק ומשם הוא יכול לעבור ליילוד.
שיעור הנשאות של החיידק בקרב נשים הרות בישראל עומד על כ-16% ובארצות הברית השיעור גבוה יותר ונע בין 25-20 אחוזים.
מה הם התסמינים של זיהום עם סטרפטוקוק (קבוצה B) סב-לידתי?
הזיהום המסוכן גורם לדלקת קרום המוח וכן יכול לגרום לאלח דם ביילוד. בכ-80 אחוז מהמקרים, התסמינים יופיעו בתינוק עד גיל שישה ימים. מצב זה נקרא תחלואה מוקדמת וברוב המקרים התסמינים יתגלו כבר ביום הלידה. כל הסרוטיפים המוכרים של החיידק יכולים לגרום לתחלואה מוקדמת. הסיבה לכך שבדרך כלל התסמינים יתגלו ביום הראשון לחיי התינוק, נובעת מרמת האלימות הגבוהה של החיידק. בכ-20 אחוז מהמקרים התסמינים יופיע החל מגיל שבוע ועד גיל 89 ימים. מצב זה נקרא תחלואה מאוחרת ובכ-90% מהמקרים הגורם לתחלואה הוא סרוטיפ 3.
במקרים נדירים בלבד, תסמיני הזיהום יופיעו לאחר יותר משלושה חודשים (90 יום) מהלידה. בדרך כלל מקרים אלה מתרחשים ביילודים עם מערכת חיסונית מדוכאת ולא נגרמים בעקבות הדבקה אנכית בזמן המעבר בתעלת הלידה.
כיצד מטפלים בזיהום עם סטרפטוקוק (קבוצה B) סב-לידתי?
נכון להיום יש שתי גישות עיקריות למניעת הזיהום היילודים. בארה"ב מקובל לבצע בדיקה לכל הנשים ההרות בשבוע ה-37-35 להיריון. במסגרת הבדיקה נוטלים דגימה באמצעות מטוש מהחלחולת ומהנרתיק ומבצעים תרבית לזיהוי נוכחות החיידק בדגימות.
בהתאם לממצאי הבדיקה, מחליטים האם לתת טיפול אנטיביוטי או לא. בישראל פועלים לפי הגישה השנייה, המבוססת על מתן טיפול מונע בהתאם לקיומם של גורמי סיכון בלבד. גורמי סיכון אלה כוללים למשל זיהום בדרכי השתן, זיהום של יילוד קודם בסטרפטוקוק מקבוצה B, פקיעת קרומים ממושכת, חום בלידה, לידה מוקדמת ועוד.
ראו גם:
פנאומוקוק זיהום פולשני שמחייב טיפול מיידי – בדקו האם אתם בסיכון