דלקת עוצבה פנאומוקוקית היא מחלה דלקתית הפוגעת בקרומים העוטפים את המוח וחוט השדרה.
המחלה נגרמת בעקבות חשיפה לחיידקי פנאומוקוק, אך באופן עקרוני דלקת קרום המוח יכולה להתפתח לאחר חשיפה לחיידקים אחרים וכן לאחר חשיפה לנגיפים מסוימים, זיהומים פטרייתיים וטפילים. דלקת עוצבה פנאומוקוקית אופיינית בעיקר לילדים ופחות שכיחה במבוגרים.
מה הם הגורמים לדלקת עוצבה פנאומוקוקית?
פנוימוקוק, פנאומוקוק או Streptococcus pneumonia, הוא חיידק נקד (חיידק שצורתו כדורית) המסוגל לגרום להתפתחות של אלח דם, דלקת אוזניים ודלקת קרום המוח. כמו כן החיידק נחשב לגורם העיקרי לדלקת ריאות. במחקר שנערך בקרב חיילי צה"ל, נמצא שהחיידק עובר מאדם חולה לאדם בריא באמצעות הרוק וכי ההדבקה שכיחה בקרב חיילים השותים מאותם כלים, בעיקר בתקופת הטירונות.
החל משנת 2013, חיסון נגד החיידק נכלל בשגרת החיסונים לילדי מדינת ישראל. החיסון נקרא PCV13 ומעניק עמידות גבוהה יחסית בפני 13 זנים של החיידק. החיסון ניתן בשלוש מנות: בגיל חודשיים, ארבעה חודשים ו-12 חודשים. ילדים בני שנה עד שנתיים שלא קיבלו את החיסון המלא, יקבלו רק שתי מנות וילדים בני שנתיים עד חמש שלא חוסנו, יקבלו מנה אחת בלבד.
את החיסון מומלץ לתת לילדים מעל גיל חמש רק במקרה שהם נמצאים בקבוצת סיכון לחלות במחלות פנאומוקוקליות כמו ילדים הסובלים ממחלות כליה, ילדים לאחר כריתת טחול, ילדים עם מערכת חיסונית מדוכאת ועוד).
מה הם התסמינים של דלקת עוצבה פנאומוקוקית?
דלקת עוצבה חיידקית באה לידי ביטוי במגוון תסמינים, ללא תלות בזהות החיידק שגרם למחלה. התסמינים השכיחים ביותר הם כאבי ראש חזקים מאוד, חום גבוה, קושי לכופף את הראש קדימה כך שהסנטר יגע בבית החזה (קשיון של שרירי הצוואר), פונופוביה, פוטופוביה, ערפול חושי, חולשה, טכיקרדיה, בחילות, הקאות, צמרמורת וסחרחורת.
כמו כן במקרה של דלקת קרום המוח חיידקית יתכנו סיבוכים מוקדמים הכוללים אלח דם, קרישה תוך-כלית מפושטת, תגובה דלקתית כלל מערכתית, בצקת מוח ועלייה בלחץ התוך-גולגולתי וסיבוכים מאוחרים הכוללים פגיעה בעצבי הגולגולת האחראים על שרירי הפנים, השמיעה ותנועות העיניים, חירשות ופגיעה בתפקוד של איברים שונים, על רקע פגיעה באספקת הדם התקינה לאזורים שונים במוח.
כיצד מאבחנים דלקת עוצבה פנאומוקוקית?
כאשר מגיע לבית החולים אדם עם תסמינים של דלקת קרום המוח, יש לערוך לו סדרה של בדיקות גופניות במטרה לשלול מחלות אחרות ולזהות את התסמינים האופייניים. בין היתר יש למדוד את חום הגוף של הנבדק, לבדוק את מצב ההכרה שלו, לשלול או לאבחן קשיון של שרירי הצוואר ובמקרים מסוימים תבוצע בדיקת MRI או בדיקת CT כדי שניתן יהיה להעריך את חומרת המחלה.
בנוסף יש לבצע בדיקת ניקור מותני שבה נוטלים דגימה של הנוזל המוחי-שדרתי באמצעות מחט דקה המוחדרת דרך הגב לעמוד השדרה. הנוזל הנשאב בבדיקה נשלח למעבדה שבה מבצעים סדרה של אנליזות ציטולוגיות, ביוכימיות ומיקרוביולוגיות. כך לדוגמה כאשר נמדדת רמת גלוקוז נמוכה ורמת חלבון גבוהה בנוזל המוחי-שדרתי, הדבר מעיד על דלקת חיידקית. כמו כן כאשר מתרבתים את הדגימה, ניתן לזהות את הפתוגן הספציפי שגרם למחלה.
בנוסף יש לבצע בדיקות דם, בדגש על ספירת דם כללית, תפקודי קרישה ורמות חלבון מגיב C. גם את דגימות הדם יש לתרבת, על מנת לשלול או לאבחן אלח דם.
כיצד מטפלים בדלקת עוצבה פנאומוקוקית?
רוב המקרים של דלקת קרום המוח נגרמים כתוצאה מזיהום חיידקי ובשל העובדה שמדובר במחלה דוהרת המסכנת את חיי החולה, נהוג להתחיל בטיפול אנטיביוטי המבוסס על אנטיביוטיקה רחבת טווח עוד לפני שמגיעות תוצאות בדיקות המעבדה. לא אחת במקביל לטיפול האנטיביוטי, יחלו לטפל באמצעות תרופות נוגדות דלקת.