מחלות זיהומיות נחשבות למחלות שכיחות מאד באופן יחסי. חלקן מתפשטות במהירות רבה וחלקן פחות. כך או כך, הן עשויות לגרום לנזקים רבים לחולים ולשורה של תסמינים לא נעימים.
אחת מהדרכים המקובלות כיום במערכות הבריאות השונות למנוע את התפשטות המחלה בין מטופל, שהתגלו בו תסמיניה, לבין מטופלים אחרים בבית החולים, שאליו הוא מגיע, היא באמצעות בידוד.
בעזרת הבידוד ניתן גם למנוע את הדבקתם של עובדי הבריאות באותו מוסד וכן של המבקרים. אמצעי הבידוד המוכרים כיום נחלקים לשני סוגים: אמצעים שגרתיים שאותם מיישמים בקרב כל בתי החולים ואמצעי בידוד, המיושמים במקרים בהם ישנם חולים החולים במחלות זיהומיות או חשודים כחולים בהן (מחלות המועברות דרך האוויר, במגע או בצורה טיפתית, כמו רוק למשל).
סוגים שונים של בידוד
ישנם סוגים שונים של בידוד חולים, החולים במחלה זיהומית כלשהי. כשמדובר בחולים, החשובים במחלה המועברת על ידי חלקיקים קטנטנים, הנישאים באוויר לרוב ובמרחק רב מאד מהחולה עצמו, מוצע בידוד בחדר מיוחד עם דלתות סגורות ועם לחץ שלילי. המטפלים בחולים אלה משתמשים במסכה כירורגית מיוחדת, מסכת N95, כדי למנוע הדבקה.
חולים הידועים בחולים במחלת השחפת, שלבקת חוגרת, חבצת, סארס או אבעבועות רוח, יעברו לחדר מבודד כזה. במקרה שם חשד בהדבקות במחלה זיהומית המועברת על ידי חלקיקים גדולים יותר (גדולים מ – 5 מקרון) יאושפזו החולים בבידוד יחד עם חולים, הסובלים מאותה המחלה. מדובר במחלות המועברות דרך עיטוש, שיעול וגם דיבור, מחלות הנגרמות כתוצאה מהדבקות בחיידקיים שאינם נישאים באוויר ואינם מגיעים למרחקים ארוכים.
המחלות המדוברות, במקרים כאלה, הן חזרת, אדמת, שפעת, שעלת וגם דיפתריה. במקרה של מחלות זיהומיות המועברות מעור לעור או במגע שהוא בלתי ישיר (למשל, מגע בפריטים שבהם נגע החולה) יוצע בידוד בחדר נפרד או יחד עם חולים, החולים באותה המחלה. המחלות המדוברות במקרים כאלה הן מחלות אנטרו וירוסים, גרדת, דלקת לחמית נגיפית חריפה וגם קדמת לסה.
בידוד מניעתי
בתי החולים ומוסדות הבריאות בארץ, כמו גם ברחבי העולם כולו, מקפידים על קיום נהלים מחמירים בכל הקשור למניעת מחלות זיהומיות, המצליחות, בחלקן, להתפשט במהירות במקומות סגורים ולגרום לתחלואה רבה. כחלק מבידוד מניעתי משתמשים מוסדות אלה באמצעי זהירות שגרתיים, אותם הם נוקטים בעת הטיפול בחולים, וללא קשר לסוג הזיהום שממנו הם סובלים (במידה ואכן קיים כזה) או למחלתם האחרת.
אמצעי זהירות אלה ננקטים הן לפני הטיפול בחולה, הן במהלך הטיפול בו והן לאחריו ותוך כדי המגע עם נוזלי גופו, הפרשותיו, הדם שלו, העור וגם החפצים שבהם הוא נגע. הצוותים הרפואיים נדרשים להקפיד על רחצת ידיים, על שימוש בכפפות ובמסכה, על שימוש במגן פנים, משקפי מגן לעיתים ובחלוק. הקפדה על היגיינת ידיים הכרחית והיא כוללת רחיצת ידיים או חיטוין באלכוהול מיוחד (תכשיר לחיטוי ידיים). הדבר נעשה לפני וגם אחרי הטיפול בחולה, השימוש בציוד הרפואי או השהייה בסביבה.
ראו גם:
זכויות החולים במחלות זיהומיות