מחלות זיהומיות

אדמת – Rubella

לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב כתבו לנו

אדמת – Rubella

רופאהמחלת האדמת (Rubella) היא מחלה מדבקת מאד, המועברת על ידי נגיף האדמת (שעל שמו היא נקראת). היא מסוכנת במיוחד לעוברים ופחות לילדים, בהשוואה למבוגרים, המחלימים ממנה בקלות יחסית.

נכון להיום, ולאור החיסונים המוצעים על ידי המערכת הרפואית, כאלה המגנים מפני המחלה, הופעתה נחשבת לנדירה יחסית, כשלעיתים מבלבלים את הסימפטומים שלה עם פריחה אדומה, הנחשבת לשכיחה מאד בגילאים הצעירים.

את מחלת האדמת גילו עוד במאה ה – 18. היא תוארה לראשונה על ידי פרידריך הופמן בשנת 1740 ובהמשך על ידי רופאים נוספים, שכולם היו גרמניים. רק בשנת 1914 הבינו החוקרים, שבחנו את התופעה, שמדובר במחלה המועברת על ידי נגיף וכשני עשורים לאחר מכן הבינו שהיא גם יכולה לפגוע בבני אדם. נגיף האדמת בודד לראשונה בשנת 1962, מה שעזר לא מעט למחקר ולפיתוח החיסון, שהופיע לאור בידודו ולמידתו.

כיצד נדבקים במחלה?

אדמת, כאמור, היא מחלה מדבקת מאד, המועברת מאדם לאדם. הנגיף עובר דרך טיפות באוויר, המגיעות ממערכת הנשימה, מהאף, מהגרון או מהפה, טיפות הנפלטות בזמן התעטשות או שיעול.

המחלה יכולה לפגוע בנשים ובגברים כאחד, בילדים וגם במבוגרים אולם לא ניתן לחלות בה פעם שנייה. מי שנדבק בה לראשונה מחוסן מפני הנגיף למשך כל חייו. ההדבקות במחלה אפשרית במשך כשבוע עד שבועיים עם הופעת התסמינים הנלווים לה. גם מי שתסמיני המחלה קלים מאד אצלו עשוי להיות מדבק.

לרוב, במקרים בהם האישה ההריונית נושאת את הנגיף, עשוי העובר להידבק ממנו בשליש הראשון להיריון ולהדביק לאחר לידתו את האחרים במשך תקופה של מספר חודשים. נכון להיום נחשבת מחלת האדמת למחלה קלה, אולם כשמדובר באישה בהריון, הסיכוי להדבקות העובר הוא 40 אחוז, מה שעשוי להוביל לתסמונת אדמת מולדת המלווה בנזק מוחי, במומי לב ובעיות עיניים.

מהם התסמינים של מחלת האדמת?

בחלק ממקרי ההדבקות לא צפויים להופיע כלל תסמינים כלשהם, אולם גם כשהם אינם מופיעים הנושא את הנגיף עשוי להיות מדבק מאד עבור אחרים. באופן כללי, ישנם מספר תסמינים מוכרים, הידועים ככאלה הנלווים למחלה. למשל: בלוטות לימפה נפוחות, חום גבוה, דלקת עיניים, פריחה עורית בצבע ורוד, המתחילה באזור הפנים ומתפשטת לאזורים נוספים בכאב, כאבים מאחורי האוזניים, במפרקים וגם באשכים (בקשרי הלימפה שנמצאים באזורים אלה).

סיכונים של המחלה

למרות ששיעורי ההדבקות במחלת האדמת נמוכים מאד כיום, יש לקחת בחשבון שמדובר במחלה שעשויה לגרום למספר סיבוכים, אם כי נדירים במיוחד. ב – 1 מתוך 6,000 מקרים של מבוגרים שלקחו באדמת התפתחה דלקת קרום המוח. אחד מתוך 3,000 ילדים סבל מאירועי דימום מסוכנים בשל ההדבקות במחלה ולגברים, הנדבקים באדמת, יש סיכוי נמוך מאד לפתח דלקת באשכים.

מעבר לכך, חשוב לזכור שהידבקות באדמת אצל אישה הריונית במהלך 16 השבועות הראשונים להריון היא מסוכנת מאד ויכולה לגרום לנזק רב לעובר. נגיפי האדמת אצל האישה עוברים דרך השליה ומגיעים אל העובר. העברתם אליו יכולה להוביל להתפתחות אדמת מולדת, שכאמור מביאה איתה נזקים חמורים מאד.

כדי למנוע זאת, מקובל כיום בישראל לחסן נגד האדמת בגיל שנה וגם בכיתה א' ו – ו' – שתי מנות חיסון: אחת בגיל הינקות והשנייה לפני גיל 11. במידה ומדובר באישה שנכנסה להריון ולא קיבלה את החיסון, אין אפשרות להתחסן בשלב זה וכדי למנוע את ההדבקות בנגיף, חשוב שתמנע ממגע עם ילד או אדם החשודים כחולים במחלה.

דרכים לטיפול באדמת

במקרה של הדבקות במחלה, מה שנפוץ מאד מאז שגרת החיסונים משנת 1969, מוצעים טיפולים כגון תרופות משככות כאבים, כמו אספירין, דיפירון, פרצטמול או איבופרופן.

לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב כתבו לנו

דילוג לתוכן