המגמות המרכזיות העולות מן הדו"ח:

• באיגוד ערים מפרץ חיפה פעלו ב-2010, 16 תחנות ניטור. צפיפות תחנות אלה היא מהטובות בישראל. במהלך 2010 כל התחנות פעלו כסדרן, והנתונים הועברו און-ליין לעמדות המולטימדיה של האיגוד, הפרושות במספר מוקדים בשטחו.

• עבור רוב מזהמי האוויר לא נרשמו חריגות מערכי סביבה בשטח האיגוד ב-2010, אך ריכוזים הגבוהים מערכי יעד נרשמו עבור כמעט כל מזהמי האוויר. לאור העובדה כי ערכי יעד נקבעו בחוק אוויר נקי כערכים אליהם יש לשאוף, והם מבוססים על המלצות ארגונים בין לאומיים, יש להתוות תכנית להגעה אליהם במהלך השנים הקרובות הכוללת לו"ז מתוכנן.

• למזהמי אוויר רבים הכלולים בחוק אוויר נקי לא קיים ניטור בשטח האיגוד, או שקיים ניטור חלקי מאוד. מזהמים אלה כוללים בין השאר מתכות כבדות, ותרכובות אורגניות החשודות כמסרטנות.

• על האיגוד להכשיר פקח סביבתי, להגביר את המעורבות ושיתוף הפעולה עם הרשויות החברות בו, וכן לשפר את העיצוב והנגישות של אתר האינטרנט שלו.

איכות אוויר

1. גפרית דו חמצנית: בשנת 2010 לא נרשמו חריגות מערך הסביבה לגפרית דו חמצנית, אך נרשמו ריכוזים הגבוהים מערך היעד היממתי בתחנות ניטור רבות (נווה שאנן, קרית חיים, איינשטיין, שוק תלפיות, קרית טבעון, קרית ים וקרית בנימין). ערך יעד הוא רמת מזהם מסוים באוויר שמתחתיה כנראה אין השפעות בריאותיות, ולרמה זו יש לשאוף, בעוד שערך סביבה מתבסס על האפשרות המעשית להגיע לרמה נמוכה ככל האפשר, וחריגה ממנו מהווה עבירה על חוק אוויר נקי.

גפרית דו חמצנית נפלטת בעיקר משריפת דלקים בתעשיה כמו מזוט וסולר, והמקור העיקרי לפליטתה באזור מפרץ חיפה הם בתי הזיקוק. עקב הפסקת אספקת הגז הטבעי ממצרים, עד לפיתוח מאגר הגז הישראלי "תמר" ימשיכו בתי הזיקוק וחברת החשמל לשרוף סולר ומזוט.

עמדת הקואליציה: בעשרים השנים האחרונות נרשמה ירידה דרסטית בריכוזי גפרית דו חמצנית במפרץ חיפה, הודות ללחץ שהופעל על התעשיה להשתמש בדלקים בעלי תכולת גפרית נמוכה. עד להגעת הגז הטבעי הישראלי לאזור חיפה (במהלך שנת 2012 או 2013), יש לדרוש כי לא יוסרו שום מגבלות שהוטלו בעבר על איכות הדלקים בתעשיה, עקב הרזרבה הנמוכה במשק החשמל והמחסור בגז טבעי. גם בתנאי-חסר על התעשיה לשרוף דלק בעל תכולת גפרית נמוכה ככל האפשר, למען שמירה על בריאות הציבור.

2. תחמוצות חנקן: בשנת 2010 לא נרשמו חריגות מערך הסביבה או היעד לחנקן דו-חמצני. המקורות העיקריים לפליטת תחמוצות חנקן באזור מפרץ חיפה הם התחבורה (כ-60%) והמפעלים הפטרוכימיים (בתי הזיקוק, גדיב וכאו"ל).

עמדת הקואליציה: מאחר ונרשמו חריגות מערך הסביבה לאוזון, ותחמוצות חנקן הן בין התרכובות היוצרות אוזון, עצם העובדה כי לא נרשמו ריכוזים הגבוהים מערך היעד לא מייתרת את הצורך להפחית את ריכוזיהן של תחמוצות החנקן, באמצעות צמצום הפליטות מתחבורה ותעשיה.

3. אוזון: בשנת 2010 נרשמה חריגה אחת מערך הסביבה לאוזון בקרית אתא, אך בכל התחנות המודדות אותו נרשמו ריכוזים הגבוהים מערך היעד. התורמים העיקריים לאוזון הן תחמוצות החנקן, והתרכובות האורגניות הנדיפות. למרות צעדי ההפחתה של התרכובות האורגניות הנדיפות בשנים האחרונות, עדיין נרשמת עליה בריכוזי האוזון השנתיים במפרץ חיפה.

עמדת הקואליציה: יש להמשיך במאמצים להפחית את ריכוזי תחמוצות החנקן והתרכובות האורגניות הנדיפות, על מנת להפחית את ריכוזי האוזון, הנקשר בספרות המדעית עם אשפוזים בשל מחלות נשימתיות ופגיעה בתפקוד הריאות.

4. חלקיקים נשימים PM10: במרבית ימות השנה (למעט ימים בהן יש סופות אבק) נרשמו ב-2010 חריגות מערך היעד השנתי של PM10 בכל התחנות המודדות אותו, אך לא מערך הסביבה. בנוסף, נרשמו 15 ימי חריגה מערך הסביבה היממתי של PM10, כולם בימי סופות אבק, בהם ישנה הסעת אבק מדברי לישראל. המקורות המקומיים העיקריים לפליטת חלקיקים הם מפעלי תעשיה (כ-70%), והתחבורה.

עמדת הקואליציה:

 • ערך הסביבה ל-PM10 גבוה בהרבה מהריכוז אליו ניתן להגיע באופן מעשי ברוב ימות השנה, כאשר אפילו בזמן חלק מסופות האבק לא נרשמת חריגה ממנו. דבר זה מעלה תהיה מדוע נקבע ערך גבוה כל כך. ערך הסביבה שנקבע עבור PM10 הוא 150 מיקרוגרם למ"ק, כאשר הריכוז שמעליו מזהה האיגוד סופת אבק הוא 75 מיקרוגרם למ"ק. נתונים אלה יוצרים אבסורד, לפיו גם בסופת אבק חריגה עדיין יש עמידה בערך הסביבה. מאחר וסופות אבק מתרחשות בישראל במשך כ-20 יום בשנה, נראה כי אין הצדקה לערך הגבוה. יש לציין כי קביעת ערך סביבה היא באחריות המשרד להגנת הסביבה ואינה קשורה ישירות לאיגוד ערים חיפה.
• מעבר לכך, כדאי לפרסם בדו"ח לא רק ממוצע שנתי ללא ימי סופות אבק, אלא גם ממוצע יממתי מירבי.
• יש לציין, כי איגוד ערים חיפה הוא היחיד שמפרסם ריכוזי חלקיקים בימים בהם אין סופות אבק, הימים המייצגים את רוב ימות השנה, וזהו צעד מבורך.
• לבסוף, בגרף הצגת המקורות השונים לפליטת חלקיקים בשטח האיגוד אין הפרדה בין מקורות ל-PM10 ול-PM2.5, כאשר החלקיקים הקטנים יותר הם בעלי השפעה בריאותית גדולה יותר, לפיכך מומלץ כי האיגוד יפריד את הפליטה לשני סוגי החלקיקים.

 5. חלקיקים נשימים עדינים PM2.5: לחלקיקים עדנים לא קיים ערך סביבה. בשנת 2010 נמדדו ריכוזים הגבוהים מערך היעד בכל תחנות הניטור המודדות PM 2.5, גם בניכוי ימי סופות האבק. מצב זה נגרם, בין השאר, עקב ריכוזי רקע גבוהים, הנובעים ממיקומה הגיאוגרפי של ישראל וקרבתה למדבר.

עמדת הקואליציה: מאחר ומדובר במזהם שנקשר בספרות המדעית בהשפעות בריאותיות חמורות, לדעת הקואליציה יש ליזום מחקר מקיף שיבדוק את מקורות המזהם בשטח האיגוד בימים בהם אין סופות אבק, ויגיע למסקנה באשר לדרכים לצמצומו ולערך המעשי המינימלי אליו ניתן לשאוף. על סמך מחקר כזה ניתן יהיה לקבוע ערך סביבה מעשי.

6. הרכב החלקיקים – אניונים ומתכות: בשנת 2010 נערכה אנליזה של ההרכב הכימי של חלקיקים נשימים ונשימים עדינים שנאספו במשך 15 יממות. החומרים שנבדקו: אניונים (סולפאטים, ניטראטים, פוספטים וכלורידים) ומתכות (קדמיום, ונאדיום, ארסן, עופרת וניקל). לא נמצאו ריכוזים הגבוהים מערך היעד או הסביבה.

עמדת הקואליציה: יש לזכור כי על מנת לבדוק עמידה בערך שנתי, יש לדגום כל שישה ימים במהלך השנה, כלומר במשך יותר מ-60 יממות. מכאן עולה כי ביצוע האנליזה להרכב החלקיקים במשך 15 יום בלבד אינו מספק, ויש להגדיל את מספר ימי הדיגום. הקואליציה מקווה כי בקרוב תתממש כוונת האיגוד לבצע ניטור תכוף יותר של ההרכב הכימי של חלקיקים, וימצא לכך מקור תקציבי. ניטור זה חשוב במיוחד לאור המשך השימוש במזוט במפעלי התעשיה, עקב חוסר באספקת גז טבעי – מזוט מכיל מתכות כבדות, ובדו"ח האיגוד אף מצוין כי ישנה חריגה בפליטת ניקל מבתי הזיקוק. במקביל, בשנת 2011 הפסיק המשרד להגנת הסביבה לבצע דיגומים במפרץ חיפה ולכן הצורך בניטור הרכב החלקיקים גובר.

7. בנזן וחומרים אורגנים נדיפים אחרים: בשנת 2010 לא נמצאו חריגות מערך הסביבה של בנזן בשלוש תחנות הניטור בהן הוא נמדד (איגוד, אחוזה וק. חיים), אך נמדד ריכוז גבוה מערך היעד היממתי בתחנת קרית חיים, הסמוכה לחוות מיכלי הדלק של תש"ן. כמו כן, בתחנת אחוזה נמדד ריכוז גבוה מערך היעד השנתי של המסרטן הוודאי 1,3 בוטדיאן (לא קיים ערך סביבה). עפ"י האיגוד, המקורות העיקריים לפליטת החומרים האורגנים הנדיפים הם מפעלי התעשיה ובעיקר המפעלים הפטרוכימים (כ-60%) והתחבורה המונעת על בנזין.

עמדת הקואליציה: אנו מברכים על ניטור בנזן בשלוש תחנות ניטור, מספר גבוה יחסית לאזורים אחרים בארץ, אך סבורים כי יש מקום לנטר בנזן במיקומים נוספים, כמו בתחנת קרית בנימין הסמוכה למתחם הפטרוכימי. 1,3 בוטדיאן ראוי שינוטר ביותר מתחנת ניטור אחת, ולאור היותו תוסף לגפ"מ, יש לנטרו באזורים הסמוכים למאגרי גפ"מ, כגון קריית אתא. יש לציין כי שאר החומרים האורגנים הנדיפים המצויים בחוק אוויר נקי אינם מנוטרים כלל, מצב חמור כאשר המקור העיקרי לפליטתם הוא תעשיה כימית ופטרוכימית, המצויה במפרץ חיפה בצפיפות גדולה. בעבר, ניתן מענה חלקי לדיגומי חומרים אלה בדיגומי המשרד להגנת הסביבה, אולם משנת 2011 גם אלו לא מתבצעים.

פיקוח

על אף החוק להסמכת פקחים סביבתיים, המטיל על רשויות מקומיות (בכללן איגודי ערים) את האכיפה של שורת חוקים סביבתיים, נכון לכתיבת מסמך זה לא קיימת באיגוד פונקציה של פקח סביבתי, בניגוד למשל לאיגוד ערים אזור חדרה . נוצר מצב בו כונני החומ"ס באיגוד יוצאים לטפל בתלונות מכל הסוגים – בשנת 2010 התקבלו 352 תלונות באיגוד, עליה של 10% מהשנה הקודמת המעידה על עליית המודעות בקרב הציבור. על האיגוד והרשויות המקומיות המרכיבות אותו להכשיר פקחים סביבתיים עפ"י החוק, על מנת להגביר את אכיפת החוקים הסביבתיים בשטח האיגוד.

מעורבות, תיאום ושיתוף העיריות

מהדו"ח עולה כי על אף שבאיגוד קיימים אנשי מקצוע המוכנים לייעץ ולסייע לעיריות בנושאים הסביבתיים השונים, מעורבות האיגוד בנעשה בעיריות איננה מספקת. כך למשל, האיגוד לא היה מעורב בשלב בחירת כלי הרכב למכרז המטרונית, ולקול הקורא שהפיץ בנושא הכנת תכנית לצמצום זיהום אויר מתחבורה נענו רק שתי רשויות, שאחת מהן החליטה בסופו של דבר לא להכין תכנית. הקואליציה מצרה על המצב שבו הרשויות, שנציגיהן מרכיבים את מועצת האיגוד, נמצאות בחוסר שיתוף עם האיגוד שהן עצמן הקימו.

אתר האינטרנט ושקיפות לציבור

באיגוד נעשית פעילות סביבתית ענפה ומבורכת, אך פרט לדו"ח השנתי רק מעט ממנה נחשף לציבור בשגרה. אתר האינטרנט של האיגוד מעוצב בצורה מיושנת ולא נגישה, ולא ניתן להתעדכן בו על הנעשה באיגוד מעבר לסיכום השנתי. על מנת להעלות את מודעות הציבור לפעילותו של האיגוד, רצוי לחדש את פניו של אתר האינטרנט, הן מבחינת עיצוב והן מבחינת תוכן, על מנת שישקף נאמנה את היותו של האיגוד גוף מטעם הרשות המקומית.

לקריאת דו"ח איגוד ערים חיפה לשנת 2010 >>

איך זה עובד?

הפסולת האורגנית מופרדת בבתי התושבים, נאספת ומועברת ע"י הרשויות המקומיות למתקן, שם עוברת תהליך עיכול אנארובי (נטול חמצן) והופכת לביוגז, המכיל את גז המתאן ממנו ניתן להפיק אנרגיה. מקור אנרגיה זה ישמש את התעשייה במפרץ חיפה וכך נפחית את זיהום אוויר (שימוש בביוגז במקום במקורות אנרגיה מזהמים יותר כגון סולר, מזוט, פחם), נחסוך כסף (הרי גם ככה צריך לטפל בפסולת), נחסוך בקרקעות (במקום הטמנה הופכים את הפסולת לאנרגיה).

מה התפקיד שלנו?

כיום כולם מחפשים פתרונות לפסולת, אבל לא עושים מספיק, התכניות תקועות בוועדות, הציבור לא מודע ולא מיודע ועוד. לכן התפקיד שלנו הוא ללחוץ על הרשויות ומפעלי התעשייה במפרץ חיפה לאמץ יוזמה זו; להפעיל לחץ תקשורתי; לקדם תקנות עירוניות; להביא תמריצים ממשלתיים; לחבר בין כל הגורמים בשטח.

איפה ומתי?

המפגש יתקיים ביום רביעי, 6 ביוני, בשעה 19:30, במרכז קהילתי רמות ספיר, רח' גוט-לוין 22 א' חיפה

במסגרת המפגש תוצג היוזמה ויגובש מתווה לקידומה. למפגש יוזמנו גם נציגי רשויות מקומיות, תעשייה, המשרד להגנת הסביבה, איגוד ערים מפרץ חיפה –הגנת הסביבה, אנשי אקדמיה ויזמים.

ההשתתפות אינה כרוכה בתשלום אולם יש לאשר ההשתתפות במייל חוזר (נא ציינו גם את שמכם):  haifabiogas@gmail.com או בדף האירוע בפייסבוק.

את המפגש יוזמים ומארגנים קבוצת פעילים מרמות ספיר בחיפה, ועמותת הקואליציה לבריאות הציבור.

בישראל, במחקר שנעשה בקופ"ח מכבי בשנת 2009, אובחנו 4.5 מקרים של אוטיזם ל-1,000 ילדים (כלומר, אחד מתוך 200 ילדים מאובחן כסובל מאוטיזם). כך עולה ממחקר שנערך בקרב ילדים מתחת לגיל 12, שהיו מבוטחים במכבי שירותי בריאות, בין השנים 2002-2009. עלייה פי שלושה משנת 2003.

מדענים שואלים את עצמם מה הגורם לעלייה הדרמטית בתופעות נוירו התנהגותיות (הפרעות למידה וספקטרום אוטיזם). חלקית ניתן להסביר את העלייה בעלייה במודעות ושיפור הדיאגנוזה. מאחר וקצב העלייה הנו גבוה מכדי להיות רק ממקור גנטי מערכים כי קיימת גם השפעה סביבתית, אולם לא כל הגורמים הסביבתיים עדיין ידועים.

חשיפה לכימיקלים ואוטיזם

לאחרונה פרסם המרכז לאפידמיולוגיה סביבתית בילדים בארה"ב (CEHC) רשימה של עשרה כימיקלים שנמצאים במוצרי צריכה ובסביבה שחשודים בגרימת אוטיזם והפרעות למידה. הרשימה פורסמה במאמר דעה בעיתון בריאות הציבור הנחשב ביותר Environmental Health Perspectives, ונכתבה על ידי ד"ר פיליפ לנדריגן, ראש ה-CEHC, ד"ר לינדה בירנבאום, מנהלת המרכז הלאומי לאפידמיולוגיה סביבתית (NIEHS), וד"ר לוסה למברטיני מה-CEHC.

עשרת הכימיקלים הקשורים בגרימת אוטיזם והפרעות למידה:

1.  עופרת – Lead
2. מתיל כספית – Methylmercury
3. ביפנילים עתירי כלור-  PCBs
4. חומרי הדברה ממשפחת אורגנו פוספאטים-  Organophosphate pesticides
5. חומרי הדברה ממשפחת אורגנוכלורינים – Organochlorine pesticides
6. חומרים משבשי פעילות הורמונאלית – Endocrine disruptors
7. זיהום אוויר מרכבים – Automotive exhaust
8. פחממנים ארומטים רב-טבעתיים- Polycyclic aromatic hydrocarbons
9. מעכבי בעירה על בסיס ברום Brominated flame retardants
10. חומרים אוגנופלוארינים- Perfluorinated compounds

לקריאת הרשימה המפורטת >> ברשימה הסבר על כל קבוצת כימיקלים, היכן נמצאים, וטיפים לצמצום החשיפה.

בנוסף, התפרסמו בעיתון ארבעה מאמרים נוספים:

• במאמר הראשון first paper חוקרים מאוניברסיטת וויסקונסין מצאו שעישון במהלך ההיריון קשור לעלייה בהפרעת אספרגר וצורות נוספות של אוטיזם ברמת תפקוד גבוהה.
• שתי עבודות אחרות two papers נכתבו על ידי חוקרים מאוניברסיטת דיוויס, שדיווחו על השפעה של PCBs על התפתחות מוח תקינה בעוברים וילדים.
• במאמר נוסף final paper חוקרים מאוניברסיטת דיוויס הציגו ממצאים הקושרים בין חשיפה לחומרי הדברה ואוטיזם.

כל חמשת המאמרים קוראים לביצוע מחקרים לזיהוי הגורמים הסביבתיים האפשריים שגורמים לאוטיזם.

עמדת הקואליציה לבריאות הציבור

סקירה  זו מחזקת את הידע הקיים, לגבי השפעת מקורות זיהום סביבתיים (חשיפה לכימיקלים בחומרי הדברה ומוצרי צריכה, כימיקלים המצויים במוצרי צריכה ותחזוקת הבית, וכן זיהום אוויר) על העלייה הנמדדת בארץ ובעולם של מקרה אוטיזם.

אנו קוראים למשרדי הממשלה – חקלאות, בריאות, הגנת הסביבה, ותחבורה לקבוע מדיניות לאומית להפחתת החשיפה לכימיקלים מסוכנים. התכנית תקיף את השימוש הביתי בכימיקלים ובפרט את השימוש במוסדות החינוך והציבור. בנוסף, התכנית תכלול בחינה של חשיפות קבוצות עובדים ממוקדות, כגון עובדי חקלאות, גננים ועובדים במפעלים, ותפעל להפחית את החשיפות. על הרשויות לנקוט בקמפיינים להעלאת מודעות ציבורית, הכשרה סביבתית לצוותי רפואה.

בנוסף, אנו קוראים להקמת מאגר מידע בריאותי-סביבתי, בו ירוכזו נתוני בריאות ויוצלבו עם מקורות זיהום סביבתיים. על משרד התמ"ת, האחראי על הייבוא, לאסור ייבוא מוצרים המכילים כימיקלים מסוכנים. על משרד החקלאות לאמץ תקנים בדומה למדינות אירופה – לא ייעלה על הדעת שתושבי ישראל יכולים לאכול פירות וירקות שאסור לשווקם באירופה. כיום חקלאיים מקבלים הנחיות לגבי גידולים המיועדים לייצוא, ואילו ההנחיות לגבי הגידול בארץ – הרבה פחות מחמירות לגבי שימוש בחומרי ריסוס שונים.

הרשויות האחראיות על סימון מוצרים (פונקציה המפוזרת בין מספר משרדי ממשלה, והגיע הזמן לאחד אותה) חייבות לחייב סימון הולם הן של תכולת המוצר והן את ההגבלות לגבי השימוש בו – מי ראשי להשתמש, כיצד, איך למנוע חשיפה או הרעלה ועוד.

עוד באותו נושא

הקשר בין אוטיזם לגורמים סביבתיים >> סיכום הרצאה של ד"ר גרוס, מנהל היחידה לאפידמיולוגיה של בריאות הנפש במרכז הרפואי שיבא.

מתחת לאף: כימיקלים מסוכנים בסביבה הביתית >>

לראות את הנולד: מה ידוע על זיהום אוויר ותחלואת ילדים? >>

חומרי הדברה המזיקים למערכת העצבים ייצאו משימוש בקרוב (11.5.12) >>

סביבת המגורים ובריאותנו>> סיכום הרצאתה של פרופ' ליידן

1. עופרת

מתכת זו ידועה כגורמת לנזק מוחי בעוברים, ירידה בIQ, סיבוכים בלמידה ובבריאות. כמו-כן נקשרה לדיכאון בנוער.

היכן נמצאת? המתכת נמצאת בצבעים ישנים, צנרת ישנה ובדלק שאינו נטול עופרת. חשוב להדגיש שבעבר עופרת נמצאה באוכלוסיה ברמות גבוהות יותר ומאז הוצאת העופרת מהדלק חלה ירידה בערכים הנמדדים בגוף.

כיצד לצמצם חשיפה: הימנעי מהסרת צבע ישן במידה והנך בהריון, מניקה או בסביבת ילדים קטנים.

2. מתיל –כספית*

הכספית הנה חלק מהאפר שנשאר בתום תהליך שריפת פחם בתחנות כוח. האפר מצטבר בגוף הדגים ובמעלה שרשרת המזון. מתכת זו רעילה למוח של העובר וידועה כגורמת למומים מולדים.

היכן נמצאת? צורתה המסוכנת של כספית נצברת בדגים שמנים, וצריכת דגים אלה הנה המקור העיקרי לחשיפה למתכת זו. כספית נמצאה גם בסירופ תירס-פרוקטוז.

כיצד לצמצם חשיפה? הפחיתו אכילת דגי ים. ואכלו דגים "בריאים יותר" כגון: אמנון, סרדינים (עדיף לא משימורים), ודגי ים צפוניים; מקרל, וסלמון (חשוב לציין שבדגים יש אומגה 3 חומצת שומן חיונית, שמשמעותית להתפתחות המוח של העובר).

(* תודה לד"ר שירה פרימן)

3. ביפנילים עתירי כלור PCBs

סוגים שונים של תרכובות PCBs היו בעבר בשימוש נרחב במיוחד כחומר מבודד בשנאים, קבלים ונוזלי צינון. החששות לגבי רעילותם של חומרי PCB מבוססים במידה רבה על הדמיון בין המבנה הכימי של תרכובות אלה למבנה הכימי של החומר הרעיל דיוקסין. הוכח שלתרכובות PCBs יש השפעות רעילות, ביניהן הפרעה הורמונאלית ושיבוש במערכת העצבית, בתהליך העברת אותות באמצעות סידן ובכך להגביר את הסיכון לאוטיזם.

בשל רעילותו של ה-PCB וסיווגו כמזהם אורגני עמיד ייצורו נאסר (אמנת סטוקהולם למניעת זיהום אורגני בשנת 2001). בישראל, עפ"י אתר המשרד להגנת הסביבה, שימוש ב-POP המופיעים באמנת שטוקהולם, לא מאושר מזה שנים, על אף שטרם אושררה האמנה.

היכן נמצאים? ריכוזיהם עולים בשרשרת המזון, ואנו נחפשים אליהם כתוצאה מאכילת מזון מן החי. ידוע כיום ש- PCBs מתפזרים בטבע הן על פני טיפות-מים באוויר והן במי האוקיינוסים.

כיצד לצמצם חשיפה? מאחר PCBs מצטברים ברקמת השומן, לכן, אכלו בשר רזה, הסירו את העור בדגים ובעוף ובכך תקטינו משמעותית את החשיפה.

4. חומרי הדברה מזיקים ממשפחת האורגנוכלורינים

קיים איסור בשימוש ב-DDT, שהנו קוטל החרקים הידוע ביותר ממשפחת האורגנוכלורין. עם זאת, ישנם חומרי הדברה אחרים ממשפחה זו שעדיין נמצאים בשימוש ונמצא קשר עם עלייה במקרי מומים מולדים ואוטיזם.

היכן נמצאים? עיקר הנזק קיים בעולם בחוות חקלאיות. בישראל סביר להניח שמדובר בחקלאים ובני משפחותיהם ואנשים שגרים בסמוך לשדות, ובאזורים חקלאיים עשירים בריסוסים.

כיצד לצמצם חשיפה? אורגנוכלורינים נצברים בשרשרת המזון (ראו המלצות עבור PCB'S). כצרכנים נבונים עלינו לרכוש פירות וירקות בחנויות שבהם מצוין שנעשתה בקרה של כמות חומרי ההדברה שנשארים על המזון . יש לוודא שהרכישה תיהיה מספקים שבהם נבדקת ומפורסמת כמות חומרי ההדברה. כמו-כן מומלץ להקפיד לשטוף היטב את הירקות והפירות, במים וסבון. אנשים שמתגוררים בסמיכות לשדות או עובדי חקלאות צריכים להגן על עצמם ולהקטין חשיפה (ע"י מסכות לעובדים, עדכון האוכלוסייה על שעות ריסוס וכדומה).

5. חומרי הדברה אורגנו פוספאטים Organophosphate pesticides – OP

למרות שמם לא מדובר במוצר "אורגני". קוטלי חרקים אלה פועלים על האנזים אצטילכולין-אסטרז, אחד האנזימים שאחראי למעבר איתות עצבי בגוף.

היכן נמצאים? מצויין בשימוש נרחב בחקלאות ובהדברה ביתית ושארית מהחומרים נמצאת על פירות וירקות.

כיצד לצמצם חשיפה? כצרכנים נבונים עלינו לרכוש פירות וירקות בחנויות  שבהם מצוין  שנעשתה בקרה של כמות חומרי ההדברה השארייתים יש לוודא שהרכישה תהיה מספקים שבהם נבדקת ומפורסמת כמות חומרי ההדברה. כמו-כן מומלץ להקפיד לשטוף היטב את הירקות והפירות, במים וסבון. אנשים שמתגוררים בסמיכות לשדות או עובדי חקלאות צריכים להגן על עצמם ולהקטין חשיפה (ע"י מסכות לעובדים, עדכון האוכלוסייה על שעות ריסוס וכדומה).

6. חומרים משבשי פעילות הורמונאלית-EDC- Endocrine Disrupting Chemicals

EDC הנם חומרים בעלי מבנה כימי הדומה להורמונים, לפיכך הם נקשרים לקולטני הורמונים ועלולים לגרום לשיבוש בפעילות ההורמונאלית. אפילו חשיפה לכמויות קטנות מאוד יכולה לפגוע בבריאות ילדים. ישנם EDC שונים ובינהם ביספנול A ופתלטים Aנמצאו קשורים באגרסיות בילדים, בעיות לימודים  וירידה ב IQ.

היכן נמצאים? כימיקלים אלה משמשים באלפי  מוצרים כולל סבון, שמפו, חומרי ניקוי ומטהרי אוויר.

כיצד לצמצם חשיפה חשיפה? ל-BPA ע"י הקטנת צריכת מזון מקופסאות שימורים ובקבוקים מפלסטיק קשיח (NO. 7). חשיפה לפתלטים על ידי הימנעות משימוש במטהרי אוויר, נרות ריח וממוצרים "מבושמים" ומבשמים. כמו-כן מומלץ להקטין חשיפות של מוצרים כגון בשמים לילדים שאין בכך צורך.

7. גזי פליטה שנפלטים מרכבים

לאחרונה נמצא קשר בין זיהום אוויר מכלי תחבורה לבעיות זיכרון, נזק מוחי, ועלייה באוטיזם. נמצא שילדים שנולדים לנשים שגרות במרחק 300 מטר מכביש ראשי הנם בעלי סיכון פי 2 לאבחון אוטיזם.

היכן נמצאים? באוויר, באזורים שבהם יש נפח תחבורה גבוה.

כיצד לצמצם חשיפה? נסיעה בתחבורה ציבורית ונסיעות משותפות (קארפול) תפחית את כמות הרכבים על הכביש ועל ידי כך יפחת זיהום האוויר. בנוסף, הימנעו מביצוע פעילות גופנית בצידי כבישים.

8. מעכבי בעירה על בסיס ברום- Brominated Flame Retardants

חומרים אלה במקור נוצרו בכדי להאט שרפה בבתים, אך למעשה נמצאו כבלתי יעילים ומזרזים מוות מחנק של אדי החומר. חשיפה ארוכת טווח: ילדים לאמהות עם רמות גבוהות של מעכבי בעירה היו עם IQ נמוך יותר ותוצאות המבחנים התפתחותיים היו נמוכים יותר.

היכן נמצאים? רהיטים, שטיחים מקיר לקיר במשרדים, מוצרי אלקטרוניקה.

כיצד לצמצם חשיפה? העדיפו ריצוף טבעי ולא שטיח מקיר לקיר או שטיחים, במידה ואתם משתמשים בשואב אבק ולא בניקוי רטוב של רהיטים ושטיחים, מומלץ להשתמש בשואב שמצויד ב- HEPA-filter (פילטר שמקטין את פליטת החלקיקים מהשואב).

9. פחממנים ארומטים רב-טבעתיים (Polycyclic Aromatic Hydrocarbons- PAHs)

PAHs נחשבים גורמים מסרטנים (קרצינוגנים) הם נוצרים על ידי בעירה חלקית של דלקים מבוססי פחמן, כגון עץ, פחם, זפת, דיזל, שומן, טבק או קטורת. PAH נקשרים ל- D.N.A ועלולים לפגוע בו, וכן לפגוע בהתפתחות עוברים נורמלית.

היכן נמצאים? בשר-על האש, בזיהום אוויר שמקורו בתהליכי הפקת אנרגיה או שריפת פסולת, בזפת, כדורי נפטלין ועשן סיגריות.

כיצד לצמצם חשיפה? עברו למנגל חשמלי, התרחקו מעשן סיגריות ועשן של רכבים, למרוח מרחו את הבשר במרינדה של צמחים עשירים בחומרים נוגדי חמצון כגון רוזמרין, כורכום, ג'ינגר (לא להשרות, מאחר והתכונות האנטי אוקסיד נטיות נעלמות).

10. חומרים אורגנו פלורינים (Perfluorinated compounds-  PFC)

PFC משמשים ליצור מוצרים בלתי דביקים ובדים דוחי כתמים. חשיפה ל- PFC במהלך ההריון נמצאה כמעכבת גדילה בעוברים בבני אדם, כמו-כן נמצאה כגורם לעיכוב התפתחותי והפרעה בתהליכי למידה בחיות מעבדה. החומר הידוע בקבוצה זו נקרא PFOA או C8, שימש בעבר בתהליך יצור טפלון ע"י כל החברות.

היכן נמצאים? נחשפים לחומר עובדים בתעשייה הכימית של ייצור טפלון ובני משפחה. לציבור הרחב מקור החשיפה בשאריות בתהליך יצור ציפוי הטפלון ובדים דוחי כתמים מסוגים מסוימים.

כיצד לצמצם חשיפה? מומלץ לרכוש מוצרים שבהם יש התנייה שאינם מכילים PFOA וכן להשתמש במחבתות טפלון שבהם הציפוי לא ניזוק. כמוכן אסור להגיע במחבתות טפלון לטמפרטורה מעל 260 מעלות צלסיוס (גורם לשחרור PFOA, במידה וקיים).

אוטיזם: גנטיקה זה לא כל הסיפור >> הקשר בין עלייה במקרי האוטיזם, וחשיפה לכימיקלים שנמצאים במוצרי צריכה ובסביבה.

אם חשבתם שמריחת קרם הגנה באמת מגינה מפני קרינת השמש המזיקה, תחשבו שוב. קרם הגנה אינו מונע סרטן העור, ובנוסף, חלק גדול מחומרי ההגנה מכילים כימיקלים מסוכנים לא פחות. מה לעשות? ללכת לים בשעות הפחות חמות ולהשתמש בחומרי הגנה המיועדים לתינוקות או בחומרי הגנה טבעיים שאינם מכילים כימיקלים מזיקים.

הכתבה פורסמה ב NRG ירוק (8.5.12)  בעקבות הדו"ח כימיקלים בסביבה הביתית שפרסמה הקואליציה לבריאות הציבור לאחרונה.לכתבה התראיינה לוסיה ברגובוי-ילין אחת ממחברות הדו"ח.

עוד באותו נושא

רשימה של הכימקלים המסוכנים הנפוצים בסביבה הביתית >>

הלכלוך נשאר בגוף: על הסכנות הבריאותיות שבחומרי הניקוי >>

בגלל כימיקלים – יותר ילדים חולים בסרטן ואסתמה >>

סביבת המגורים ובריאותנו: סיכום הרצאה של פרופ' ליידן >>

אנשים רבים משקיעים זמן וכסף בשמירה על הבריאות ועל סגנון חיים בריא, בזמן שללא ידיעתם הם ממשיכים להיות חשופים לזיהום סביבתי שמזיק לבריאות כמו עישון, השמנה, וחוסר בפעילות גופנית. הערכות כיום הן שכשליש מהתחלואה בישראל נגרמת כתוצאה מזיהום סביבתי, ולכן חשוב להעלות את המודעות הציבורית לכך שסביבה נקייה ואוויר נקי הם חלק בלתי נפרד מאורח חיים בריא ומאוזן.

על מנת לסייע לכם לאמץ אורח חיים באמת בריא, הכנו מדריך קצר שמסביר מהו זיהום סביבתי, למי לדווח כאשר נתקלים במפגע סביבתי, ומה צריך לעשות על מנת לצמצם את החשיפה למזהמים.

לצפייה בברושור "כמעט בריאים" >>

איך מדריך נולד?

את הסלוגן כמעט בריאים הגתה קבוצה של ארבעה סטודנטים לתקשורת מהמכללה למנהל בראשון לציון, במסגרת קורס בו היו צריכים לבנות קמפיין לעמותה. הסטודנטים שבחרו בקואליציה לבריאות הציבור, לא הכירו את העמותה קודם לכן ובמהלך בניית הקמפיין הם מיפו את פעילותנו, בחרו קהלי יעד והגו את הקונספט. היעד שנבחר לקמפיין היה העלאת מודעות הציבור לנזקי הזיהום הסביבתי ולפעילות הקואליציה.

לאחר שהשיקו בפנינו את הקונספט המקסים והמקורי לקמפיין, החלטנו לעשות שימוש בסלוגן ולהפיק חוברת הדרכה בנושא. לשם כך פנינו אל חברת סולגאר המשווקת תוספי תזונה ופונה לאותו קהל היעד, בבקשה לשיתוף פעולה. חברת סולגאר הרימה את הכפפה, ועיצבה והדפיסה עבורנו בחינם, את הברושור כמעט בריאים, אותו אנו מתכוונים להפיץ בקליניקות, מכוני כושר, מרכזי ספורט ועוד. אנו מודים לענת נטר והדס חלילי, מחברת סולגאר.

במידה ואתם מעוניינים לסייע לנו בהפצת הברושרים צרו איתנו קשר בדוא"ל ואנו נשלח אותם אליכם בדואר, ללא תשלום.

 חשוב שתדעו – במידה ונתקלתם במפגע זיהום אוויר יש מה לעשות! אתם התושבים שנמצאים בשטח – מכירים היטב את הבעיות ויכולים לדווח לרשויות על מפגעים בזמן אמת.

במדינת ישראל יש מספר גופים הממונים לטפל בתלונות על מטרדי זיהום אוויר:

• המשרד להגנת הסביבה הוא הסמכות הממשלתית לטיפול במפגעים סביבתיים ובכלל זה מפגעי זיהום אוויר, ובנוסף אחראי לאיסוף נתוני איכות אוויר במסגרת מערך ניטור אוויר ארצי.

• רשויות מקומיות ואיגודי ערים לשמירה על איכות הסביבה (עיריות ומועצות) – אחראיות למניעת זיהום אוויר בשטחן עפ"י חוק אוויר נקי.

לטובת כל תושב ותושבת המעוניינים למנוע מטרדים של זיהום אוויר, להלן מדריך מפורט הכולל את הצעדים להגשת תלונה, ועידוד הרשויות לטפל במפגע:

היו ערניים והקפידו על תיעוד

היו ערניים! נתקלתם במפגע זיהום אוויר? דווחו על כך מייד לרשויות. דיווח מהיר יכול לצמצם את היקף הפגיעה. ככל שיצטברו עוד ועוד פניות בנוגע למפגע זיהום אוויר כך קיים סיכוי גדול יותר שהרשויות יטפלו במפגע.

הקפידו על תיעוד! במידה ונתקלתם במפגע יותר מפעם אחת, או פניתם לרשויות, חשוב שתציינו בפניהם את התלונות הקודמות ואת אופן הטיפול בהן. מומלץ לתעד כל שיחת טלפון שביצעתם לרשויות: רשמו את היום, השעה ואת שם המוקדן עימו שוחחתם. בנוסף, מומלץ לגבות כל פנייה טלפונית בפנייה בכתב (למחוז במשרד להגה"ס ואיגוד ערים) למטרות מעקב וידוע גורמים נוספים.

מפגע מיידי: פניה למוקדים

א. בכל מפגע המתרחש בזמן אמת יש לפנות למוקד הסביבה בטלפון 6911*. מוקד החירום של המשרד להגנת הסביבה מטפל בתקריות ומפגעי סביבה בעת התרחשותם: כימיקל מסוכן שנפלט לסביבה, דליפה ממכליות, ריח חריף המתפשט בסביבה, זיהום אוויר חריג ועוד.

חשוב לדעת:

• במוקד הסביבה עורכים רישום ותיעוד מסודר ומחויבים להעביר את הדיווח לפקח התורן באזור המטרד.

• המוקד עובד 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע.

• למוקד סמכות להוציא פקחים. גם בפניה מתמשכת, לעיתים יש אירועים חריגים שמצריכים פקח, ועל כן יש לפנות למוקד הסביבה.

• ככל שיתרבו התלונות על אותו מטרד, כך יש סיכוי שיעניקו תשומת לב רבה יותר לתלונה שלכם, שיוציאו פקח, שיפעלו בזמן קצר ועוד.

ב. בתלונה על מפגעי זיהום אוויר המתרחשים בשטח עיר, ניתן לפנות גם למוקד העירוני 106.

ג. במקרה של מטרד ריח, מלאו טופס דיווח על מטרד ריח באתר המשרד להגנת הסביבה, ושלחו לפקס: 03-7634500

כיצד לוודא שמטפלים בתלונתך:

1- שאלו את המוקדן כיצד הוא מתכוון לטפל בתלונה.

2- בקשו מהמוקדן שהפקח התורן באזור הרלוונטי, אליו תועבר התלונה (או הגורם אליו התלונה מועברת), יצור עם המתלונן קשר טלפוני.

3- התקשרו למוקד שוב אחרי שעה-שעתיים לוודא שהתלונה אכן הועברה ולשאול לאיזה גורם.

4- שלחו מייל לנציג תלונות הציבור במשרד להגנת הסביבה במחוז בו נתקלתם במפגע וכן לאיגוד ערים.

5- צלמו את המפגע (במידה וניתן לצלמו) ולצרפו את התמונות למכתב.

מפגע חוזר או מתמשך: פניה לרשויות

בכל בעיה של מפגע החוזר על עצמו או מתמשך, פנו לרשויות המתאימות:

• רכז פניות הציבור במחוז הרלוונטי של המשרד להגנת הסביבה. שימו לב – רכזי פניות הציבור המחוזי עובדים רק בשעות העבודה המקובלות. אי לכך, תלונות על מפגעי זיהום אוויר המתרחשים ברגע זה בשעות מחוץ לשעות אלו יש להפנות למוקד הסביבה. בנוסף זכרו: במידה וזהו מפגע מתמשך אולם חל שינוי או חריגה (ריח חריף, עשן רב מארובה) ויש חשש לאירוע חריג יש לדווח על כך למוקד הסביבה 6911*. לרשימת רכזי פניות ציבור לפי מחוזות >>

• איגוד הערים/יחידה סביבתית האחראי על האזור. לרשימת איגודי ערים ויחידות סביבתיות >>

• רכז איכות אוויר במשרד להגנת הסביבה: בכל מחוז של המשרד להגנת הסביבה קיים עובד הממונה על איכות האוויר באותו המחוז. לרשימת רכזי איכות אוויר לפי מחוזות >>

חשוב לדעת:

• על מנת להבטיח כי כל הנוגעים בדבר ידעו על המפגע, מומלץ בכל פניה לכתב את כל נציגי הרשויות: במידה ופניתם לאיגוד ערים למשל, מומלץ לשלוח דוא"ל או פקס ודווח על המטרד גם לרכז פניות הציבור וגם לרכז איכות אוויר במחוז הרלוונטי של המשרד להגה"ס.

• יש לערוך מעקב, וליצור קשר עם הרשויות אחת לשבוע לוודא שהפנייה טופלה ולדרוש לדעת באיזה אופן.

• בדקו באתר מערך הניטור הארצי את נתוני תחנת הניטור הקרובה לאזור המפגע. לצורך התמצאות באתר ניתן להיעזר במדריך שהכנו, וכן לפנות אלינו לייעוץ.

• במידה וזהו מפגע זיהום אוויר החוזר על עצמו, דרשו מהרשויות לערוך דיגום (מדידה) של איכות האוויר באזור המפגע. כך תוכלו לדעת האם המפגע מסכן את בריאותכם או עובר על חוק אוויר נקי.

• ניטור באופן פרטי עולה כסף רב, מעבר להישג ידם של מרבית המתלוננים (יחידים, קבוצות ואף קהילות שלמות). מצד שני, ללא ניטור מהימן, יהיו שיפורים מעטים. לכן, חשוב לדרוש ניטור מהרשויות ולבדוק את תכנית הניטור המבוצעת. ניתן לפנות אלינו לגבי ניתוח הממצאים.

מה לכלול בפניה לרשויות?

• תיאור מפורט של המפגע, כולל זמן התרחשות, כיוון רוח (אם יודעים), מקום הדיווח, מקור משוער (אם יש), פעולות שנעשו עד לזמן הפניה על מנת לטפל במפגע ותוצאותיהן.

• דרישה לניטור של איכות האוויר באזור על מנת לוודא עמידה/אי עמידה בערכי איכות אוויר.

• דרישה לטיפול במקור הזיהום וסילוק המפגע.

• בקשה לעדכן אתכם איך טופלה התלונה ומה גרם למפגע.

• זכרו לציין את פרטי הקשר שלכם.

מה עוד אפשר לעשות?

מלבד תלונה לרשויות ומעקב אחריה, חשוב לדעת שיש כלים נוספים לפעולה.

א. ניטור קהילתי עצמאי, באמצעים פשוטים וזולים יחסית. לדוגמא: עמותת קס"מ מלווה קהילות ומכשירה אותן לניטור מזהמים באוויר בשיטת ה-Bucket Brigade – ניטור בעזרת שימוש באמצעים פשוטים (דליי ניטור מיוחדים). קס"מ מספקת לקהילות את הציוד לניטור אוויר, וכן מלווה את הקהילה בתהליך מרגע דגימת האוויר, דרך שליחה למעבדה וקבלת תוצאות ועד לפרסום התוצאות וללחץ ציבורי על בעלי מפעלים ומקבלי החלטות.

ב. מכשירי ניטור ניידים. יש כיום מספר חברות שמציעות מכשירי ניטור אוויר זולים יחסית שניתן להציב קרוב לבית. חשוב לשים לב האם המכשיר מודד את החומרים שאמורים להיפלט ממקור הזיהום, האם חומרים אלה נכללים בחוק אוויר נקי, האם רמת הדיוק של המכשיר מספקת (האם הוא מראה ריכוז מדויק, כלומר אם הוא מראה חריגה האם ניתן לסמוך על התוצאה) , וכמובן – יש להקפיד שהמודד הוא בעל תעודות מתאימות, כך שיהיה תוקף למדידות. במידה והתוצאות מראות חריגה מערכי איכות אוויר, ניתן לצרף אותן לפניה לרשויות ולדרוש פעולה על סמך חריגה מערכים בריאותיים. בכל ייעוץ בנושא נשמח לענות לשאלות.

ג. פנייה לחברת ניטור מוסמכת. חברות ניטור מוסמכות הן בעלות מכשירים המודדים טווח רחב של מזהמים ובמידת דיוק גבוהה, וכך תוכלו לדעת הכי טוב מה אתם נושמים, אך זהו פתרון יקר מאוד. לעומת זאת, חברות אלה מבצעות עבודות למשרדי הממשלה, לפי הזמנה. לכן, בפנייתכם לרשויות דרשו לבצע ניטור של איכות האוויר באזורכם על ידי חברה מוסמכת, על מנת לאפיין את הסיכון הבריאותי שאתם חשופים לו כתוצאה מן המפגע.

בכל שאלה ניתן לפנות לקואליציה לבריאות הציבור לייעוץ. בהצלחה!