מחקרים עדכניים שנעשו בתחום הסביבה והבריאות בישראל מצביעים על כך שקיימים הבדלים במצב בריאות הציבור באזורים שונים בארץ, אשר חלקם מוסברים על ידי הבדלים משמעותיים במדדי זיהום האוויר.
כך עולה מסקירת מחקרים שפרסם בחודש דצמבר 2011 משרד הבריאות, אשר בחנה את הקשר בין זיהום האוויר באזורים שונים בארץ והשפעתו על בריאות הציבור.
הסקירה שנכתבה על ידי ד ד"ר איזבלה קרקיס, ד"ר יוני דובנוב ואחרים מחזקת את הידע הקיים, בכך שמזהמי אוויר שונים משפיעים על הבריאות ומחוללים מחלות שונות: סוגי סרטן, מומים מולדים, מחלות נשימה – אסטמה וברונכיט, כמו גם ירידה בתפקודי ריאות, עלייה באשפוזים ועוד.
בסקירה ישנה התייחסות לאזורים שונים בישראל, המוסברת בחלקה ע"י זיהום האוויר: "על בסיס המידע שפורסם עד כה ניתן לסכם: במדינת ישראל קיימים הבדלים במצבי בריאות בין האזורים השונים אשר חלק מהבדלים מוסברים על ידי הבדלים משמעותיים בריכוזים משמעותיים של מזהמי אוויר" (עמוד 3).
במחקרים שנערכו באזור חיפה למשל, נמצא שיעור תחלואה גבוה יחסית במחלות לב וריאות בהשוואה לממוצע הארצי ונמצא קשר בין תחלואה במחלות ריאות בקרב גברים ובילדים בני 14-16 לבין חשיפה למזהמי אוויר. מרבית המחקרים שנבדקו צוינו גם בדו"ח השנתי של משרד הבריאות – מצב הבריאות בישראל 2010, בפרק 8 שעסק בסביבה ובריאות.
סקירה זו מעלה מספר נקודות מעניינות:
- תקן אינו בהכרח מדד לבריאות: ממצאים מראים שגם רמת זיהום (חלקיקים PM10) שאינה חורגת מערכי סביבה, גורמת לתחלואה של אסתמה.
- סינרגיה של חומרים: מדידה של כל חומר בנפרד ולימוד האופן בו הוא משפיע בנפרד, איננה מספקת. שילוב בין החומרים, לעיתים גם בערכים הנמוכים מהתקן, עלולים להשפיע על בריאות האדם.
- התחממות גלובלית: גם לטמפרטורה ישנה השלכה על הבריאות – עלייה בטמפרטורה בחודשי הקיץ, גורמת לעלייה באשפוזים.
- יש להוסיף ולחקור אודות הקשר בין זיהום אוויר לתחלואה במדינת ישראל.
לקריאת הדו"ח המלא >>
תגובת הקואליציה לבריאות הציבור
אנו מברכים את משרד הבריאות על הוצאת הדו"ח והתייחסות המכובדת לקשר שבין זיהום, סביבה ותחלואה. אנו ממליצים להמשיך ולהעמיק את החקר אודות הקשר בין זיהום אוויר לתחלואה במדינת ישראל.
לאור הממצאים אנו קוראים למקבלי ההחלטות לפעול ביתר שאת על מנת לצמצם את הזיהום הסביבתי:
- להוסיף ניטורי זיהום סביבתי (אוויר על מרכיביו השונים, קרקעות ומים) בפריסה ארצית ובתדירות הולמת.
- לערוך ניטורים אפידמיולוגיים במקומות החשודים כמוכי-זיהום כמו גם בערים מתועשות ומרובות תחבורה, בישובים הממוקמים בסמוך למחצבות ועוד.
- לכלול את חישובי העלויות החיצוניות של תמונת מצב זו – בנפות מסוימות יש תחלואה גבוהה מהממוצע, בכל קביעת מדיניות כלכלית.
- על הממשלה להקים צוותים בין-משרדיים (בריאות, הגנת הסביבה, תשתיות, פנים – מנהל התכנון, חקלאות ואוצר) על מנת לגבש תכנית רב-לאומית ורב-שנתית לצמצום החשיפה לזיהום סביבתי – לצמצום הפערים בבריאות בין הנפות ובארץ בכללותה. המטרות חייבות לכלול: העדפת אזורים בהם קיימת תחלואה עודפת, אימוץ תסקירי השפעה על הסביבה, רגולציה קפדנית על התעשייה לאור הטכנולוגיה המיטבית הקיימת, עידוד התחבורה הציבורית, שינוי מצב הסמיכות בין תעשייה לאוכלוסיה.
עוד באותו נושא
ה-OECD: יש לבצע מחקרי בריאות וסביבה בישראל באופן שיטתי >>
תמותה גבוהה במפרץ חיפה ממחלות הקשורות בזיהום סביבתי >>
מהאקדמיה להחלטות מעשיות: דו"ח מצב איכות האוויר בישראל >>
