מדי שנה מפרסם משרד הבריאות מפרסם דו"ח מקיף המפרט את מצב הבריאות והתחלואה בישראל. דוח זה הוא כלי עזר לקובעי המדיניות הבריאות והן לעוסקים בתחום הבריאות.
בדוח שיצא בשנת 2010 הוסף, לראשונה, פרק על בריאות וסביבה המציג נתונים קשים אך לא מפתיעים, המצביעים על כך כי בין רבע עד שליש מהתחלואה בישראל נגרמת מזיהום סביבתי.
להלן עיקרי הדו"ח:
- גורמי סביבה משפיעים על מחלות רבות, ביניהן: סרטן, מחלות לב-ריאה, מחלות נשימה, אלרגיות, מחלות קיבה ומעיים, מומים מולדים והרעלות שונות.
- הגורמים העיקריים לזיהום סביבתי הם: תחנות הכוח והתעשייה הצורכות דלק, בתי זיקוק, ייצור חשמל, פליטות תחבורה, מחצבות, חשיפה לחומרי הדברה, מניעת גישה למים נקיים וקרינה.
- זיהום האוויר הנמדד בתחנות ניטור ברחבי הארץ מראה תמונת מצב עגומה:איכות האוויר בישראל מצויה במגמת שיפור, אך עודנו ירודה: בשנת 2008 למשל, נרשמו חריגות תדירות של חלקיקים נשימים עדינים בכל תחנות הניטור בארץ וחנקן דו-חמצני בכל תחנות הניטור התחבורתיות בארץ.
- בדוח מצוטט מחקר אודות האוכלוסייה הבדואית הגרה בסמיכות לפארק התעשייה רמת חובב (הכולל מפעלים כימיים ואתר ארצי לסילוק פסולת רעילה): בין השנים 1995-2000 נמצאו סיכונים מוגברים למומים מולדים ולתמותת תינוקות בקרב הגרים בטווח קרוב (עד 20 ק"מ מפארק התעשייה הנ"ל) בהשוואה לבדואים המתגוררים רחוק יותר.
- בדוח מצב הבריאות 2010 מצוטט הדו"ח של הקואליציה לבריאות הציבור לראות את הנולד, בו הודגמו הבדלים משמעותיים בשיעורי אשפוזי ילדים עקב החמרת אסתמה וזיהום בדרכי הנשימה בשנים 2004-2006, לפי נפת מגוריהם. בנוסף, דוח מצב הבריאות מביא נתונים המעניקים אישוש נוסף למסקנות שעלו מדוח "לראות את הנולד" – שזיהום אוויר מגביר תחלואה בילדים: בשנת 2008, עדיין ילדי נפת חיפה מובילים באשפוזים בגין אסתמה בשתי קבוצות גיל שונות (0-4,5-14). ילדי נפת חיפה בגילאי 0-4 התאשפזו מסיבה זו פי 4 יותר מילדי נפת תל אביב. שיעורי האשפוזים בשל אסתמה בגילאי 0-4 על כל 100,000 תושבים היו: 695 בנפת חיפה, 606 בנפת כנרת, 340 בנפת באר שבע, 170 בנפת תל-אביב ו-115 בנפת ירושלים.
- שיעורי תחלואה גבוהים בנפת חיפה: בנפת חיפה בשנים 1987-1994 נמצאו שיעורי תמותה גבוהים יותר ממחלות לב וכלי דם, מאשר בתל-אביב וירושלים.
- הדו"ח סוקר ממצאי סקרים אפידמיולוגיים שנעשו בארץ בתחום הלב: בתל אביב ואשדוד, ואשקלון, בהם נמצא קשר בין עליה ברמות זיהום האוויר ובין אשפוזים בגין תחלואת לב וכלי דם: באשקלון, בתקופות של זיהום גבוה מתחמוצות חנקן (NOx ), הנפלט משריפת דלקים בתעשיה, מתהליכי ייצור החשמל ומתחבורה, היתה עלייה בפנייה למיון עקב תחלואה הקשורה לדרכי הנשימה.
- הדו"ח מתייחס לבעייתיות שבחשיפה לחומרי הדברה: מצוטט בו מחקר ישראלי בו נמצא שילדים להורים החשופים לחומרי הדברה דרך עיסוקם, יש סיכוי של פי 2.3 לחלות בלוקמיה (סרטן הדם).
בנוסף, הדו"ח מפרט נושאים רבים וחשובים, בהם הקואליציה לבריאות הציבור לא עוסקת: איכות מי השתייה וקרינה.
תגובת הקואליציה לדו"ח
הקואליציה מברכת את משרד הבריאות על ההתייחסות המכובדת והראויה לקשר שבין זיהום סביבה ותחלואה. הוספת הפרק מעידה כי במשרד הבריאות מבינים את ההשפעה המכרעת שיש לזיהום הסביבתי על הבריאות.
עם זאת, חשוב להזכיר כי לתחלואה מזיהום סביבתי השלכות רבות, מלבד בריאותיות: איכות החיים ירודה יותר עקב הפגיעה בבריאות, ערעור הביטחון האישי, אובדן ימי עבודה, הוצאות כלכליות גדולות יותר.
הקואליציה רואה בשילוב נושא הסביבה והבריאות בד"וח הישג חשוב וקוראת למקבלי ההחלטות לפעול ביתר שאת על מנת לצמצם את הזיהום הסביבתי:
- להוסיף ניטורי זיהום סביבתי (אוויר על מרכיביו השונים, קרקעות ומים) בפריסה ארצית ובתדירות הולמת.
- לערוך ניטורים אפידמיולוגיים במקומות החשודים כמוכי-זיהום כמו גם בערים מתועשות ומרובות תחבורה, בישובים הממוקמים בסמוך למחצבות ועוד.
- לכלול את חישובי העלויות החיצוניות של תמונת מצב זו – בנפות מסוימות יש תחלואה גבוהה מהממוצע, בכל קביעת מדיניות כלכלית.
- על הממשלה להקים צוותים בין-משרדיים (בריאות, הגנת הסביבה, תשתיות, פנים – מנהל התכנון, חקלאות ואוצר) על מנת לגבש תכנית רב-לאומית ורב-שנתית לצמצום החשיפה לזיהום סביבתי – לצמצום הפערים בבריאות בין הנפות ובארץ בכללותה. המטרות חייבות לכלול: העדפת אזורים בהם תחלואה עודפת, אימוץ תסקירי השפעה על הסביבה, רגולציה קפדנית יותר על התעשייה לאור הטכנולוגיה המיטבית הקיימת, עידוד התחבורה הציבורית, שינוי מצב הסמיכות הקשה בין תעשייה לאוכלוסיה.
לקריאת הדוח: מצב הבריאות בישראל (פרק 8 בריאות וסביבה) >> עמודים 440-496
