צמצום פערים: הצעדים לצדק בריאותי וסביבתי בישראל

בימים אלה, בהם אלפי אנשים יוצאים לרחובות ודורשים זכויות וצדק חברתי, המטה הציבורי לשוויון בבריאות בו חברה הקואליציה לבריאות הציבור, מפרסם את הצעדים הנדרשים בתחום הבריאות והסביבה כדי להביא לשינוי של ממש ועל מנת לקדם צדק חברתי בבריאות לתושבי ישראל.

צמצום פערים בבריאות

פערים בבריאות עובדות:

• נשים ערביות חיות כ-3 שנים פחות נשים יהודיות
• תמותת התינוקות בקרב נשים עם השכלה נמוכה גבוהה פי יותר מ-4
• אחוז המדווחים על מגבלה פיזית חמורה גבוהה פי כ- 2 בישובים ממעמד סוציו-כלכלי נמוך בהשוואה לישובים ממעמד גבוה
• סוכרת נפוצה פי 4 ו-5 בקרב עניים ויוצאי הקהילה האתיופית

הדרישה: קבלת החלטת ממשלה לגיבוש תוכנית לאומית לצמצום הפערים בבריאות ובשירותי בריאות בין קבוצות חברתיות שונות בישראל. את התוכנית יתווה צוות בין-משרדי בהובלת  משרד הבריאות. התוכנית תכלול מדדים כמותיים לצמצום פערים בבריאות. פרוט ההתכנית שמציע המטה >>

צמצום פערים בשירותי בריאות

הזכות לבריאות כוללת לא רק נגישות לרופאים ולבתי חולים. היא כוללת גם את היכולת לרכוש תרופות, ולקבל שירותי בריאות בזמן ובמרחק סביר מביתך (בעיה גדולה בפריפריה). המטה תומך בדרישות הר"י להוספת תקני רופאים, תוספות שכר והפחתת עומס התורניות. עם זאת, כדי לחזק את מערכת הבריאות הציבורית, נדרשים כמה צעדים נוספים, מעבר לאלה המופיעים בדרישות הר"י.

הדרישות:

1. הגדלת ההוצאה הציבורית על בריאות וצמצום של ההוצאה הפרטית על בריאות: כיום כ- 42% מההוצאה הלאומית על בריאות בישראל ממומנת ממקורות פרטיים. שיעור גבוה זה של תשלומים פוגע בזמינות ובנגישות לשירותי בריאות חיוניים והוא אחד הגבוהים בעולם המערבי (מקום שלישי בעולם בנטל התשלומים לבריאות על כיסו של האזרח). נדרשת תוכנית לאומית מיידית ומקיפה להגדלת המימון הציבורי וצמצום המימון הפרטי והעמדתם על השיעורים הקיימים כיום בממוצע מדינות ה- OECD (77% מימון ציבורי- 23%  מימון פרטי);
2. ביטול ההשתתפות העצמית על תרופות ושירותים רפואיים הכלולים בסל שירותי הבריאות: על כל שירותי מניעה הכלולים בסל, וביטול כל התשלומים בגין שירותי בריאות הכלולים בסל עבור חולים כרוניים;
3. ביטול הפטור על תשלום דמי ביטוח בריאות החל כיום על הכנסות שמעל תקרת המס המוגדרת בחוק ביטוח לאומי;
4. השקעת  משאבים בפיתוח תשתיות במערכת הבריאות:
   א. העמדת שיעור מיטות האשפוז הכלליות במדינה על השיעור הממוצע כיום במדינות ה OECD שיעור המיטות הכלליות כיום הוא מהנמוכים בעולם המערבי ומסביר חלק מהעומס הרב הקיים  כיום במחלקות האשפוז – מוצע להציג תוכנית לאומית כוללת לצמצום הפער בתשתיות האשפוז בין מדינת ישראל וארצות OECD.
   ב. הרחבת מסגרות ההכשרה של כ"א רפואי, סיעודי, פרה-רפואי.
   ג. הגדלת תקינת כוח האדם – רופאים ואחיות במערכי האשפוז והקהילה הציבוריים.
   ד. צמצום פערים בשירותי בריאות בין מרכז לפריפריה.
5. השלמת הרפורמה שהוגדרה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי אשר לפיה יועברו האחריות לאשפוז סיעודי ולטיפול לחולי נפש לאחריות קופות החולים.
6. השלמת הרפורמה לשירות שיניים ציבורי – בשלב זה, העלאת גיל הזכאות לטיפולי שיניים במסגרת סל שירותי הבריאות הממלכתי לילדים עד גיל 18 והרחבת השירות לקשישים.
7. תיקון מנגנון עדכון מקורות קופת החולים למימון אספקת סל השירותים שבחוק: כך שיכלול את מלוא גידול האוכלוסייה המבוטחת (נפשות מתוקננות) וכן ייתן ביטוי לעליה הריאלית של מקדמי המחירים של תשומות קופות החולים; קביעת עדכון אוטומטי של 2% מעלות סל השירותים לטובת תרופות וטכנולוגיות חדשות כך שישמש בסיס מוצק וקבוע לעבודת וועדת הסל. מאז סוף שנות ה- 90 נשחק התקציב הריאלי של סל שירותי הבריאות הניתן ע"י קופות החולים בכ- 40%, זאת בשל היעדר מנגנון עדכון קבוע ומעוגן בחוק ובשל התנערות המדינה ממחויבות למימון ראוי של סל הבריאות. ארגוני חברתיים שונים מקדמים הצעת חוק בנושא זה, הצעה שזכתה לתמיכה ממרבית סיעות הכנסת, ראש הממשלה, שר הביטחון ושר החוץ. ההצעה נתקלה בהתנגדות האוצר.
8. החזרת האחיות לשירותי הבריאות לתלמיד בבתי הספר באמצעות משרד הבריאות וללא גורם פרטי מתווך: שירותי הבריאות לתלמיד הופרטו לפני שנים אחדות ומאז פועלות אחיות רק מידי פעם בבתי ספר, בשיטת הסרט הנע.
9. הרחבת שירותי הבריאות בכפרים הבלתי מוכרים בנגב: הקמת מרפאות ראשוניות ותחנות לבריאות המשפחה בכל הכפרים שבהן שירותים אלה לא קיימים ביישוב או בסביבתו הקרובה במרחק סביר.

סביבה ובריאות

1. צמצום הפערים בחשיפה למפגעים סביבתיים בין אוכלוסיות מוחלשות לחזקות. בין היתר באמצעות:
   א. ניטור אפידמיולוגי יסודי ומקיף, לאוכלוסיות בפריפריה הגרות בסמיכות למוקדי זיהום סביבתי ולעובדים החשופים לחומרים מסוכנים.
   ב. הטמעת הכלי של תסקיר השפעה על הבריאות במסגרת כל תוכנית אשר עשויה להשפיע על בריאות הציבור.
   ג.הקמת רישום מחלות המזוהות כנגרמות או מוחמרות ע"י זיהום סביבתי, כגון אסטמה, ברונכיט, מחלות לב וכלי דם.
2. הפחתת זיהום האוויר מתעשייה ומתחבורה:
3. א. שיפור ניכר במערך התחבורה הציבורית במרכזי ערים גדולות על מנת להפחית את חשיפת הציבור לזיהום אוויר תחבורתי.
   ב. תקצוב לניטור אוויר באזורי תעשייה ובסמיכות לעורקי תחבורה.
   ג. הקמת תחנות ניטור קבועות, תקציב לדיגום אוויר, שימוש בשיטות מתקדמות לניטור פליטות לאוויר.
4. הבטחת מי שתייה ראויים ובכמות מספקת: באופן שווה לכל האוכלוסייה, באמצעות אישור תקנות איכות מי שתייה.
5. אכיפה כנגד מזהמים: התקנת הטכנולוגיות הטובות ביותר למניעת חשיפה בריאותית למזהמים, בפרט במוקדי זיהום אוויר באזור רמת חובב, אשדוד ומפרץ חיפה; אכיפה מוגברת כלפי שריפת פסולת.

עוד באותו נושא

פניית המטה לשוויון בבריאות לוועדת טרכטנברג >> מסמך המתמצת את העקרונות שלטעמנו צריכים לעמוד ביסוד שינוי מדיניות כולל בתחום הבריאות שמטרתו קידום צדק חברתי בבריאות לכלל תושבי ישראל.

מסיבת עיתונאים: ביבי, הפערים החברתיים עולים לנו בבריאות! >>

סביבה במטה של בריאות >> סיכום הדברים אותם הציגה רונית פיסו מנכ"לית הקואליציה לבריאות הציבור בדיון הציבורי שקיימה ועדת המומחים בנושא הבריאות של פורום ספיבק-יונה ביום ראשון, ה- 23.10.11.

סקירת מחקרים: הקשר בין זיהום אוויר ותחלואה בישראל >>

הארגונים החברים במטה

אגודת הגליל ║ אדם טבע ודין ║ האגודה לזכויות האזרח ║ הקואליציה לבריאות הציבור ║ טנא בריאות  ║  יסמין אל-נקב ║ מרכז אדוה ║ סיכוי ║  קבוצת ב"ש – שוויון בבריאות ║ רופאים לזכויות אדם ║ רשת ערים בריאות