דיאוקסינים, פוראנים וביפנילים מהווים משפחה של חומרים רעילים ביותר, מסרטנים וודאיים לאדם, הנוצרים בעקבות תהליכים תרמיים טבעיים (כגון התפרצות געשית, שריפת יערות וצמחייה), ובעקבות פעילות עירונית ותעשייתית.
הדיאוקסינים פוגעים במערכת העצבים ובעור, מזיקים לכבד, פוגעים בעוברים ובאיכות הזרע של גברים ומחלישים את המערכת החיסונית. מחקרים שנעשו במדינות אירופה וארה"ב הוכיחו כי חשיפה לרמות שונות של דיאוקסינים גורמות לפגיעה בהתפתחות מערכת העצבים, פיגור שכלי, אוטיזם וסרטן, כגון סרטן ריאות וסרטן הדם.
ערך הייחוס המקובל בישראל לשנה, הוא מהגבוהים בעולם. ערך ייחוס שנתי מומלץ מבטא את הריכוז המרבי המותר של מזהם מסוים באוויר, אשר בחשיפה נשימתית אליו במשך כל החיים לא צפויות להיגרם תופעות בריאותיות שליליות לאוכלוסיה, כולל הקבוצות הרגישות שבה: ילדים, חולים וקשישים.
עבור הדיאוקסין TCDD הומלץ (בשנת 2006) על ערך ייחוס שנתי 300 fg TEQ /m3, המהווה את הערך הגבוה ביותר מבין המדינות שנבדקו, (מלבד צפון קרוליינה). ערך גבוה זה מצביע על העובדה שתושבי ישראל חשופים, בעבר ובהווה, לדיאוקסינים באוויר ובמזון, הנאגרים בגופם והעלולים לחולל מחלות קשות.
הקואליציה לבריאות הציבור דורשת מהמשרד להגנת הסביבה וממשרד הבריאות להחמיר את ערך הייחוס של הדיאוקסינים, במסגרת התקנות של חוק אוויר נקי וכן בכל אמצעי אכיפה שנועד לצמצם פליטות ואת זיהום האוויר. בהשלמה, על רשויות המדינה לערוך ניטור ביולוגי (בדיקות דם ושתן ורקמות אחרות) של דיאוקסינים, על מנת לקבל תמונת מצב מהימנה לגבי חשיפות עבר בקרב תושבים באזורים הידועים כמזוהמים, בקרב עובדים שנחשפו לחומרים מסוכנים ועוד. תוצאות הניטור יעניקו תמונת מצב מהימנה ויאפשרו לקבוע מדיניות בתחום הבריאות והסביבה בממשלה וברשויות המקומיות.
בנוסף, על הרשויות לפעול למען העלאת מודעות הציבור לגבי דיאוקסינים במשרפות חוקיות ופיראטיות, שריפות יער, הסקה בפחם ופעילות תעשייתית, באמצעות חינוך והסברה.
◊ את הדוח כתבה לוסיה ברגובוי-ילין, מלגאית "עמיתי אברט" בקואליציה לבריאות הציבור.
הדוח בתקשורת
ידיעות חיפה: דרישה לטפל בבעיית הדיאוקסינים במפרץ חיפה >>
האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה: דוח על ההשלכות הבריאותיות שבחשיפה לדיאוקסינים >>
עוד מידע על דיוקסין