מידי יום אנו נושמים לריאותנו גלונים של אוויר המכיל חמצן יסוד חיוני שבלעדיו איננו יכולים להתקיים. אולם האוויר מכיל חומרים נוספים – גזים וחלקיקים – הנפלטים בעיקר מתעשייה ותחבורה, הפוגעים באיכותו ומזיקים לבריאותנו. על פי ארגון הבריאות העולמי זיהום אוויר מהווה סכנה סביבתית-בריאותית חמורה והוא גורם לכ-2 מיליון מקרי מוות בטרם עת בשנה, ברחבי העולם.
זיהום אוויר מוגדר כמצב בו נוספים לאוויר חומרים כימיים וביולוגיים שאינם נכללים בהרכבו הטבעי ו/או מצב בו ישנה נוכחות באוויר של מזהם החורגת מערכי היעד (ערכים המבוססים על נתונים בריאותיים והמשמשים לצרכי תכנון) כפי שנקבעו על ידי המשרד להגנת הסביבה. המילה זיהום מתייחסת לעובדה כי חומרים אלה גורמים לנזק בריאותי וסביבתי.
זיהום אוויר נגרם משני מקורות עיקריים: מקורות ניידים ומקורות נייחים. מקורות ניידים הם כלי רכב למיניהם בים, באוויר וביבשה. מקורות נייחים מתחלקים למקורות תעשייה ולתחנות כוח לייצור חשמל.
מזהם הוא כל חומר שנוכחותו באוויר גורמת או עלולה לגרום לסיכון או לפגיעה בחיי אדם, בבריאותם או באיכות חייהם של בני אדם, בנכס או בסביבה, לרבות בקרקע, במים, בחי ובצומח; ועשוי לגרום לשינוי באקלים, במזג האוויר או במידת הראות. בעת זיהום אוויר חריג תהיה באוויר נוכחות של מזהם ברמה שיש בה חשש לפגיעה בבריאות הציבור.
במטרה להפחית את זיהום האוויר ואת השפעתו המזיקה על הבריאות, המליץ בריאות הארגון הבריאות העולמי, על ניטור רציף של שישה מזהמי אוויר עקריים. ששת המזהמים נבחרו משום שיש עליהם מידע וידע חדשים כל הזמן, וחשיבותם לשמירה על בריאות הציבור גבוהה וידועה, הם קלים לניטור, וחלקם אף יכול להעיד על הימצאותם של מזהמים נוספים באוויר.
כמו כן, ששת המזהמים שנבחרו נמצאים באוויר שאנו נושמים, ברמות שונות, כל הזמן! הם נפלטים לאוויר מתחבורה, תעשייה ותחנות כוח, והם נישאים לאזורים מאוכלסים באמצעות הרוח. ששת המזהמים הללו מייצגים למעשה את כלל המזהמים הקיימים. ניטור של מזהמים אלה יחד עם קביעת מדיניות שתביא לרמות נכונות שלהם באוויר, תביא להפחתה בתחלואה.
עם זאת, קיימים באוויר מזהמים נוספים מסוכנים לא פחות, אותם קשה (ויקר) יותר לנטר בטכנולוגיות הקיימות היום. לשם כך הוקם במסגרת חוק אוויר נקי, מנגנון הנקרא היתר פליטה באמצעותו אמור כל מפעל לדווח על המזהמים אותם הוא פולט לאוויר בתהליכים המתרחשים במתקניו.
על מנת לקבל נתונים בנוגע לפליטות ממפעל ספציפי ואפילו מתקן מסוים באותו מפעל ניתן לפנות למשרד להגנת הסביבה במסגרת חוק חופש המידע, או לגלוש לאתר אוויר נקי ולחפש את המידע במערכת נתוני פליטות. באתר זה אמורים להופיע כל תוצאות ניטורי הארובות והמתקנים שבוצעו משנת 2008 ואילך.
ששת המזהמים הם:
עוד באותו נושא
מידע על מערך ניטור האוויר בישראל >>
כרומטוגרף: המכשיר שמזהה מה אנחנו נושמים >>
מה לגבי אבחנה בין זיהום חיצוני outdoor pollution ומקורות זיהום פנימיים indoor pollution?
חשיפה לעישון כפוי, במיוחד כשהדבר נעשה בסביבה הקרובה, במקומות ציבוריים שונים, כשמקור הפליטה – הסיגריה – נמצא במרחק של מטרים בודדים לכל היותר – היא משמעותית לא פחות ועשויה להיות אף יותר משמעותית מאשר ארובה כזו או אחרת, הנמצאת במרחק רב מהעיר, הפולטת חומרים בגובה של מאות מטרים.
שלום חיים, לזיהום האוויר מקורות רבים ואכן קיימים מושגים של זיהום אוויר חוץ-ביתי וזיהום אוויר פנים-ביתי.
העמותה שלנו בחרה לעסוק בזיהום סביבתי שלרשויות סמכות רבה להפחתתו. עישון סיגריות מהווה גורם מזהם, אך נתון לבחירתו של הפרט. לרשויות יכולת מוגבלת לפקח ולהפחית שימוש זה – נניח להגביל עישון במקומות ציבוריים, קמפיין להעלאת מודעות ועוד.
לאחרונה פתחנו הקואליציה פרויקט חדש, בו אנו מקדמים מודעות לכימיקלים בסביבה הביתית – כימיקלים מזיקים המצויים במוצרי קוסמטיקה, בצבעים, בתרסיסי הדברה ועוד. גם כאן – אנו קוראים לרשויות להוציא אותם משימוש ולכוון את התעשייה לבחור בתחליפים נקיים ובריאים יותר.
אם ברצונך לקבל מידע על נזקי החשיפה לעישון כפוי אנו מפנים אותך לאתר עמותת "אוויר נקי": http://www.avir-naki.com/
בברכה,
מעין רכזת אוויר בקואליציה לבריאות הציבור