חוק חופש המידע, (תשנ"ח- 1998), קבע לראשונה כי "לכל אזרח ישראלי או תושב הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית בהתאם להוראות חוק". אי לכך כל אזרח או תושב ישראלי יכול להפנות לרשות ציבורית בקשה למידע בכל הקשור לפעילותה. הרשות מצדה מחויבת לספק את המידע בפורמט כתוב, מוקלט, מוסרט, מצולם או ממוחשב, על פי הנדרש.
ביולי 2005 התקבל תיקון לחוק חופש המידע המחייב את הרשויות הציבוריות להעמיד לרשות הציבור מידע בנושאי איכות הסביבה באתר האינטרנט שלהן ובדרכים נוספות. במידע על איכות הסביבה נכלל מידע על חומרים שונים שנפלטו, נשפכו, סולקו או הושלכו לסביבה, וכן על מדידות רעש וקרינה ועל מפגעי ריח.
הרשות הציבורית אינה חייבת לעבד את המידע והיא רשאית למסור אותו כפי שהתקבל (במצב גולמי). במקרים מסוימים הרשות הציבורית רשאית שלא לפרסם מידע לציבור, אולם במקרים אלה עליה לנמק בפומבי את החלטתה. המידע צריך להיות נגיש לעיון הציבור בהקדם האפשרי, ולא יאוחר משלושה חודשים מיום איסוף המידע או קבלת הדיווח. עליו להיות מוצג באתר האינטרנט של הרשות הציבורית במשך שנה ובמשרדי הרשות במשך שבע שנים. אחת לחצי שנה על הרשות לפרסם את כתובות אתר האינטרנט והמשרדים שבהם המידע נגיש.
לפני שמגישים בקשה לקבלת מידע על פי החוק, כדאי ורצוי לבדוק האם המידע פורסם באינטרנט. בחלק גדול מהמקרים תיווכחו למצוא הרבה פריטי מידע, בעיקר כיום, לאחר כניסתן לתוקף בתאריך 4.9.2010, של תקנות חופש המידע (העמדת מידע על איכות הסביבה לעיון הציבור), התשס"ט- 2009. תקנות אלו כאמור, חלות על כל הרשויות הציבוריות במדינה, ועל 58 רשויות מקומיות, והחל ממרץ 2012 יחולו על כלל הרשויות המקומיות. רשימת הרשויות מופיעה בתוספת לתקנות.
איזה מידע אפשר למצוא והיכן לחפש אותו?
א. מידע סביבתי מגוון
תחילה כדאי לבדוק באתר המשרד להגנת הסביבה אשר הקצה לפרסום הנתונים שיש בידו חלק מיוחד. כל אחד יכול לגלוש לאתר המשרד ולמצוא נתונים של בדיקות, דיגומים, סיורים ומדידות שנעשו באזור מגוריו. החיפוש מתבצע על פי הנושא ו/או התחום וניתן למצוא בו בעיקר, מידע חדש שנוצר לאחר כניסת התקנות לתוקף.
יתר רשויות המדינה והרשויות המקומיות ברובן, עדיין אינן מקיימות את הוראות החוק ואינן מפרסמות באתרים שלהן מידע סביבתי, אולם חלק מהן כבר התחיל בתהליך יישום התקנות ולכן כדאי לבדוק גם באתרים שלהן, בעיקר באתרים שלהלן:
- אתר הרשות המקומיות הרלוונטית, בד"כ תחת אחת הכותרות: "איכות הסביבה", או "חופש המידע".
- אתר איגוד הערים לאיכות הסביבה או היחידה הסביבתית אליה שייך היישוב הרלוונטי למידע.
- אתר משרד הבריאות/החקלאות/התעשייה/הפנים/מינהל התכנון/וועדות התכנון ובנייה.
במידה ולא הצלחתם למצוא את המקום בו אמור להתפרסם המידע באתרים הנ"ל, כדאי מאד לפנות במייל לנציב פניות הציבור או הממונה על חוק חופש המידע ברשות הרלוונטית ולבקש לדעת היכן הם מפרסמים מידע סביבתי, תברואתי, בריאותי וכו'.
ב. תנאי רישיונות עסק והיתרים
מי שמחפש תנאי רישיונות והיתרים למיניהם, יכול למצוא חלק גדול מהם במערכת רשיונות והיתרים באתר המשרד להגנת הסביבה. ניתן לחפש למשל לפי שם המפעל ולמצוא את תנאי רישיון העסק שלו (בינתיים רק בתחום האוויר).
ג. היתרי הזרמה לים ולנחלים
מי שמעוניין למצוא מידע על חברות/מפעלים המזרימים שפכים/קולחין לנחלים ואתתנאי ההזרמה, יכול לחפשו לפי שם הנחל או אגן הניקוז או שם בעל צו ההרשאה במאגר צווי הרשאה להזרמה לנחלים. ואילו מי שמעוניין לדעת מי מזרים שפכים/קולחין לים ובאיזה תנאים, יכול לחפש לפי שם בעל ההיתר או מקום ההטלה או סוגה במאגר היתרי הזרמה לים.
ד. בדיקות איכות אוויר של מפעלים
בעקבות כניסתו לתוקף של חוק אוויר נקי בתחילת ינואר 2011 הקים המשרד להגנת הסביבה אתר מיוחד לפרסום הנתונים הקשורים לחוק ויישומו. באתר ניתן למצוא נתונים על פליטות מזהמים על ידי כניסה למערכת נתוני פליטות. יש לבצע חיפוש לפי שם המפעל/הישוב (לוחצים על שם המפעל במפה ומקבלים את תוצאות הדיגומים האחרונים שנעשו על ידי המפעל).
למי מגישים את הבקשה?
את הבקשה יש להגיש לממונה על חופש המידע ברשות (בכל רשות ציבורית חובה שיהיה ממונה על יישום חוק חופש המידע). אין צורך לציין את סיבת הגשת הבקשה אולם יש לציין בבקשה כי המבקש מתחייב לשאת באגרת הבקשה ובאגרת הטיפול עד לסכום של 252 ש"ח וכן בעלות אגרת הפקת המידע. על הרשות להתייחס לבקשה תוך 30 יום ובמידת הצורך להאריך את התקופה ל- 60 ימים נוספים בתנאי שניתנה על כך הודעה בכתבה למבקש/ת שכללה נימוקים לצורך הארכה.
הממונה על חוק חופש המידע במשרד להגנת הסביבה היא מיכל ריבלין. טלפון: 02-6495802 פקס: 02-6495892, כתובת: רח' כנפי נשרים 5, דוא"ל: meyda@sviva.gov.il
כמה זה עולה לנו?
על פי החוק, פנייה לקבלת מידע תטופל לאחר תשלום אגרת בקשה על סך 95 ש"ח והתחייבות המבקש/ת לשאת בתשלום הטיפול בבקשה (עד 252 ש"ח) ובהפקת המידע המבוקש. למרות זאת, מידע שאדם מבקש אודות עצמו פטור מאגרת בקשה וכן מאגרת טיפול של עד ארבע שעות. (בדבר אגרה ופטור מאגרה ראו סעיף 18 לחוק ותקנות חופש המידע (אגרות) מידע שיש להעמידו לפי סעיף 6 לחוק פטור מאגרת בקשה).
אגרה נוספת שיש לשלם היא אגרת טיפול – עבור הטיפול בבקשה. אגרת טיפול מחוייבת החל מהשעה הרביעית לטיפול בבקשה, עלות כל שעת טיפול היא 50 ש"ח. כאשר עלות הטיפול בבקשה מגיעה לגובה של 252 ש"ח מחוייבת הרשות לעדכן את הפונה על כך. במידה וטרם הסתיים הטיפול בבקשה על הרשות להעריך את הסכום הסופי של הטיפול ובמידה והפונה מתחייב לשלם את מלוא הסכום, הרשות תמשיך בטיפול בבקשה.
לאחר סיום הטיפול בבקשה יש לשלם אגרת הפקה, על הפקת החומרים (שווי הפורמט, דיסקט למשל). במידה והמידע נשלח באמצעות דואר אלקטרוני אין צורך לשלם אגרה זו. את האגרות ניתן לשלם באינטרנט בשרת התשלומים הממשלתי, או באמצעות שובר (הנשלח ע"י הרשות) בבנק הדואר.
כאמור החוק מחייב את הרשויות לפרסם מידע באתרי האינטרנט שלהן ועל כן לפני הגשת בקשה מומלץ לנסות לאתר את המידע באתרים הרלוונטיים.
בהצלחה!
*על הכותבת: עו"ד ג'מילה הרדל-ואכים, היא מנהלת שותפה בעמותת אזרחים למען סביבה בגליל החברה בקואליציה לבריאות הציבור.
עוד באותו נושא
טוב לדעת: מדריך לשימוש בחוק חופש המידע >>
האם הרשויות המקומיות מפרסמות מידע סביבתי לציבור?>> סקר שערכה עמותת אזרחים למען סביבה בגליל בדצמבר 2010, על יישום התקנות ברשויות המקומיות ואיגודי הערים. מתוך 17 הרשויות המקומיות באזור הצפון שנבדקו, נמצא כי אף רשות אינה מפרסמת מידע לפי התקנות. בנוסף, למרבית הרשויות גם אין ממונה על חוק חופש המידע כפי שמחייב החוק.
